סימן ל' - הלכות אכילה ושתייה קודם הסעודה

[א] הרוצה לאכול קודם נטילת־ידים דברים שיאכל ממינים אלו גם בתוך הסעודה, בין שהם דברים שצריכין לברך עליהם בתוך הסעודה, כגון פירות, בין שהם דברים שאין צריכין לברך עליהם בתוך הסעודה, כגון ירקות (וכדלקמן סימן ל"א), וכן אם רוצה לשתות איזה משקה (חוץ מן היין), קודם נטילת ידים, וגם בתוך הסעודה ישתה, יש בזה מחלוקת בין הפוסקים אם הדברים שאכל או שתה קודם נטילת־ידים, נפטרים מברכה אחרונה ע"י ברכת־המזון, כמו שנפטרים אלו שאכל בתוך הסעודה, או שאלו שאכלן קודם נטילת־ידים אינן נפטרים בברכת־המזון. ולכן יש לימנע מזה ולא יאכל מהם ולא ישתה מהם רק קודם הסעודה, ויברך ברכה אחרונה, ולא יאכל ולא ישתה מהם בתוך הסעודה. ואם לא בירך תחילה ברכה אחרונה, יברך בתוך הסעודה או אפילו לאחר ברכת־המזון. ואם אכל או שתה ממינים אלו גם בתוך הסעודה, יהדר אחר ברכת־המזון לאכול או לשתות איזה דבר, ולברך ברכה אחרונה, לפטור גם מה שאכל או שתה קודם נטילת ידים{א}: 

[ב] אם רוצה לשתות יין קודם נטילת־ידים, אפילו לא ישתה יין בתוך הסעודה, מכל־מקום יש אומרים כיון דהיין בא לפתוח בני המעיים, ולהמשיך תאות האכילה, אם־כן הוא בכלל הסעודה ונפטר בברכת־המזון. ויש אומרים דאפילו אם שותה יין גם בתוך הסעודה, מכל־מקום אין היין שלפני המזון נפטר בברכת־ המזון. ולכן יש לימנע מלשתות קודם נטילת־ידים, אלא אם־כן ישתה כוס יין גם לאחר ברכת־המזון, שיברך אחריו על הגפן, ויפטור גם מה ששתה קודם נטילת־ידים. ואם רוצה לשתות יין־שרף (ערק. וכן קוניאק) קודם הסעודה, בין שישתה גם בתוך הסעודה, בין שלא ישתה, יזהר שלא לשתות קודם הסעודה רק פחות מכזית. אבל אם שתה כזית או יותר, בא לידי ספק ברכה אחרונה (עיין לקמן סימן ל"ז סעיף ב'){ב}: 

[ג] המנהג בסעודות גדולות, שמקדימים לאכול תחילה פירות ומיני קטניות וקליות ולשתות יין־שרף וכיוצא (הנקראים בשם "גַּעְלהּ"), ואין מברכים עליהם ברכה אחרונה לבסוף לפני שנוטלים לסעודה, ויש להם על מה שיסמוכו. אבל ראוי להחמיר להרהר הברכה בליבו (עיין לקמן סימן מ"ב סעיף ט'). ומי שמרגיש בעצמו ששבע מהם קצת, צריך לברך בפיו ובשפתיו לכולי עלמא. ואפילו נזכר אחר־כך, צריך לברך{ג}: 

[ד] והוא הדין אם רוצה לאכול קודם נטילת־ידים מיני מזונות, כגון פת הבאה בכסנין וכדומה, שברכה אחרונה שלהם היא על המחיה, בין שיאכל מהם גם בתוך הסעודה, בין שלא יאכל מהם בתוך הסעודה. ובלבד שלא יפסיק הרבה בין אכילה זו לנטילת־ידים. אבל אם צריך להפסיק הרבה, צריך לברך תחילה ברכת על המחיה על מה שאכל, ואפילו יאכל ממינים אלו גם בתוך הסעודה{ד}: 

[ה] אם אוכלים פירות או משקין או מזונות בשבת ויו"ט בין הקידוש לבין הסעודה, בכל גוונא אין לברך עליהם ברכה אחרונה, כי הקידוש נחשב התחלת סעודה{ה}: