שו"ת: ברכת פתות מצה בכלי שני / אכילת חמץ בשבת שלאחר שביעי של פסח

לק"י

שלום לכבוד הרב

רציתי לשאול כדלהלן:

1. מהי ברכת פתות אשר לוקחים מצה ומפוררים אותה לצלחת מרק ומשהים כך לכמה דקות על מנת שיתרככו והפירורים מקבלים צבע צהוב מהכורכום (ולפעמים נשארים בלבן באמצע) ואם הם מרובים אז הם נדבקים ונעשים כעיסה כידוע, שלמראית עין פשוטה קשה לברך על זה המוציא (ובכלל מה הדין במטבל פיתה וכו' במרק ומקבל צבע צהוב).

2. כשחלה שבת מיד לאחר הפסח כמו השנה האם עדיף/כדאי/אפשר למכור חמץ גמור ולהשאירו במקפיא בבית לצורך כבוד ועונג שבת שלאחר הפסח במיוחד למי שמצטער ומה הדין באינו חמץ גמור, תערובות, מעמיד וכו'.

תודה

ח.י.

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  יש מקום לזה שהצבע עושה שאין בפת תוריתא דנהמא, בפרט כשנעשו הפירורים כעיסה, כיעויין בש"ע סימן קס"ח סי"ב ובאחרונים שם, ועל כן טוב לצאת מן הספק ולברך המוציא על מצה רגילה, ולפטור אותם.

ב'  יש מקילים בזה, אבל אין לסמוך על כך לכתחילה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו