אדם שלא הדליק נ"ח בביתו ביום הראשון, האם ביום השני הוא צריך לברך שהחיינו?

מתוך חלק השו"ת שבסוף השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק וישלח התשפ"ב

שאלה מהקהל: לגבי ימי החנוכה שיבואו אלינו לשלום בקרוב, מה דעת מרן שליט"א לגבי אדם שלא הדליק נ"ח בביתו ביום הראשון, האם ביום השני הוא צריך לברך שהחיינו? כי בספר מועדי השם כתוב, שהוא לא יברך.

תשובת מרן שליט"א: אם ביום הראשון בירכו עליו בביתו, הכי הרבה שיברך אז בהרהור בלב, בכדי לצאת מן הספק.

שאלה נוספת מהקהל: אבל יוצא שהוא משתהה בין הברכה לבין ההדלקה?

תשובת מרן שליט"א: ראשית, שתיקה לא הויא הפסק. שנית, הוא יכול לברך שהחיינו גם אח"כ, הדבר אינו מעכב. את ברכת ה'זמן', הוא יכול לברך אח"כ. אבל בלא"ה, זה לא מעכב, זה בסה"כ כמה שניות.

אפשר שביום הראשון יכוונו לא להוציאו בברכת שהחיינו, ואז ביום השני הוא יוכל לברך בשופי בפה.

והמקום ברוך הוא יעשה לנו נסים ונפלאות, כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, אכי"ר.