סימן י' - הלכות דברים האסורים משהאיר היום עד לאחר שיתפלל

[א] משעלה עמוד השחר, שהוא אור הנוצץ מן השמש במזרח, כיון שאז מתחיל זמן התפילה (דהיינו שאם התפלל אז בדיעבד יצא, כדלקמן ריש סימן ט"ז), לכן אסור לאדם להתחיל במלאכה, או להתעסק בעסקיו, או לילך בדרך, קודם שיתפלל{א}. שנאמר צדק לפניו יהלך וְיָשֵׂם לְדרך פעמיו{ב}, "צדק" זו תפילה שמצדיק לבוראו, וַהֲדַּר וישם פעמיו לדרכי חפצו{ג}. ואם הוא עניין של מצוה, יש אומרים שמותר{ד}: 

[ב] כמו כן אסור לו אז לאכול או לשתות. שנאמר{ה}, לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דִּמכם. וכל האוכל או שותה, ואחר־כך מתפלל, עליו הכתוב אומר, ואותי השלכת אחרי גוך{ו}, אל תקרי גַוֶּךָ, אלא גֵאֶךָ, אמר הקדוש ברוך הוא, לאחר שנתגאה זה, קיבל עליו מלכות שמים{ז}. אך לצורך רפואה, מותר לאכול ולשתות קודם התפילה, שאין בזה משום גאוה. וכן אם אין בו יכולת לכוון דעתו בתפילה בלא אכילה ושתיה, אם ירצה יכול לאכול ולשתות קודם התפילה{ח}: 

[ג] יש מחמירים שאפילו אם קם בחצות הלילה, אחרי שישן שינת קבע, אסור לו לטעום קודם שיתפלל{ט}, אלא אם כן ליבו חלש. והעולם נוהגים להקל כפי הדין{י}: 

[ד] מים, וכן תה או קפה ללא חלב, מותר לשתות אפילו אחר שעלה עמוד־השחר, כי אין באלו משום גאוה. ואפילו בשבת ויום־טוב שחייב בקידוש, מותר לשתות דברים אלו קודם התפילה, ואין הקידוש מעכבו, כיון שקודם התפילה עדיין לא חלה חובת קידוש. לפי שאין קידוש אלא במקום סעודה, דהיינו סמוך לאכילה, והרי אי־אפשר לו לאכול קודם תפילת השחר{יא}: 

[ה] אסור להקדים לפתח חבירו להקביל פניו וליתן לו שלום, ואפילו לומר לו צפרא דְּמָרִי טָב, שנאמר{יב}, חִדְלוּ לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי בַמֶּה נֶחְשָב הוא. כלומר, בְּמַה חֲשַׁבְתּוֹ לזה, שהקדמת כבודו לכבודי{יג}. ואם פְּגָשׁוֹ בדרך, מצד הדין מותר ליתן לו שלום, אך נכון לשַנּות בלשונו, כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים עד שיתפלל, ולכן נוהגים שקודם התפילה מברך איש לרעהו בלשון צַפְרָךְ טָב (ולתלמיד חכם אומר, צפרא דְּמָרִי טב), והלה עונה, צפרך טב ומְבָרַךְ. ורק מאחרי התפילה אומר לו שלום עליכם, והלה עונה, עליכם שלום וברכה{יד}: 

[ו] אפילו ללמוד, אסור להתחיל משעלה עמוד־השחר. אך מי שרגיל לילך לבית־הכנסת, ואין לחוש שיעבור הזמן, מותר לו. וכן מי שלומד עם אחרים, ואם לא ילמדו עתה, יתבטלו מלימודם, מותר ללמוד עמהם, כי זכות הרבים דבר גדול הוא. ובלבד שישגיחו שלא יעבור זמן קרית־שמע והתפילה{טו}: