סימן ג' - הלכות לבישת בגדיו והילוכו

[א] כתוב{א} והצנע לכת עם אלהיך, לפיכך צריך האדם להיות צנוע בכל ארחותיו. ולכן כשלובש או פושט בגד שעל בשרו, ידקדק מאוד שלא לגלות את גופו, אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכוסה. ואל יאמר, הנני בחדרי חדרים בחשיכה, מי רואני. כי הקדוש ברוך הוא מלוא כל הארץ כבודו, וכחשיכה כאורה לפניו, והצניעות והבושה מביאין את האדם לידי הכנעה לפניו יתברך{ב}: 

[ב] לא ילבש בגדים יקרים, כי דבר זה מביא את האדם לידי גאוה. ולא בגדים פחותים מאוד או מלוכלכים, שלא יתבזה בעיני הבריות. אלא יהיו לו בגדים ממוצעים ונקיים{ג}. ואסור ללבוש בגדים המיוחדים לגויים, כדלהלן בחלק יורה דעה הלכות חוקות העמים סימן קמ"ד סעיף ג':

[ג] לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה, לעניין עבודה, ולעניין בֹּהן־יד ובֹהן־רגל של מילואים, ושל מצורע, ולעניין מצות חליצה, לכן בלבישה וכן בשאר דברים, לעולם יקדים של ימין לשל שמאל. ובחליצת המנעלים ושאר בגדים, יחלוץ של שמאל תחילה (שזהו כבודה של ימין). ואך לעניין קשירה, השמאל חשובה יותר, מפני שקושרין עליה את התפלין. ולכן כשצריך לקשור, יקשור של שמאל תחילה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה, נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר־כך קושר של ימין, וכן בשאר בגדים{ד}:

[ד] יזהר שלא ללבוש שני בגדים ביחד, משום דקשה לשכחה{ה}. אבל לפשטם ביחד אין קפידא{ו}. וכן לא ילבש הבגד הפוך, דהיינו הפנימי לחוץ, ואפילו בגד שאינו נראה לבני אדם (כגון "גופיה"). וכן לא ישנה צד הפָּנים לאחור, וכן להיפך{ז}:

[ה] אסור לילך ארבע אמות, או להוציא מפיו דבר שבקדושה, בגילוי הראש{ח}. וגם הקטנים צריך להרגילם לכסות ראשם, כדי שיהיו יראי־שמים. וכמו שמצינו ברב נחמן בר יצחק, שאמרו החוזים בכוכבים לאמו שבנה יהיה גנב. ולא הניחתו לגלות ראשו, והיתה אומרת לו שיכסה ראשו כדי שתהיה עליו יראת שמים{ט}. ומדת חסידות להיות ראשו מכוסה בלילה כמו ביום דהיינו בשעת שינה{י}, וכן נוהגים{יא}:

[ו] אסור לילך בקומה זקופה{יב} וגרון נטוי. ומכל מקום לא יכוף ראשו יותר מדאי, אלא במדה בינונית, בכדי שיראה את הבא כנגד פניו, וגם יראה מדרך כף־רגלו{יג}. גם ממהלכו של אדם ניכר, אם חכם ובעל דעה הוא, או שוטה וסכל, וכן אמר שלמה בחכמתו{יד}, וגם בַּדֶּרך כשסָּכָל הולך, לבו חסר, וְאָמר לַכֹּל סכל הוא. הוא מודיע לכל על עצמו שהוא סכל{טו}:

[ז] יש ליזהר שלא יעבור איש בין שתי נשים המכוונות זו כנגד זו, וכן לא יניחו אנשים שתעבור אשה ביניהם. ואם יש מרחק ארבע אמות ביניהם, אין קפידא{טז}. וכשאין ברירה, יחזיק בידו איזה חפץ שיהיה חוצץ ביניהם{יז}: