אָכֵן יֵשׁ יְ"יָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי [ויצא]

שֵׁם הוי"ה ב"ה שנתגלה ע"י צילום לווין במבנה ההרים שבין ירושלם לבין בית אל, 'אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים', וחידוש ממרן שליט"א כי שם הוי"ה נמצא גם בכדור הארץ.

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויצא התשע"ח

מדוע אני אומר זאת? כיון שבשנים האחרונות, זה כבר כמה שנים שנודע הדבר דלקמן, אבל לי זה נודע רק השבוע, נתגלה דבר נפלא.

על יעקב אבינו נאמר, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וגו' [בראשית כ"ח, י"ב]. הרמב"ם [במו"נ חלק ב' פרק עשירי] מביא בשם מדרש תנחומא, (אין לנו את המדרש תנחומא הזה, וגם לא במדרשים אחרים), שישנם ארבע מעלות בסולם יעוש"ב. הן כנראה מכוונות כנגד שם הוי"ה ברוך הוא.

בגליון קב ונקי [פרשת ויצא ה'תשע"ח], הרב צבי ויינברג הי"ו מהעיר בית שמש ת"ו, מספר כדלקמן. הם אומרים, כי הלווין המקיף את כדור הארץ, שרואה ומצלם אותו, רואים את שם הוי"ה ב"ה ביען ירושלם לבית אל. הפלא ופלא. ישנו שם הוי"ה ב"ה, שנתגלה במקום הזה. מבנה ההרים והגבעות והבקעות, יוצר את שם הוי"ה ב"ה.

הוא כותב כך, לפני כחמש שנים ביקרתי בביתו של הרב ישראל גליס שליט"א בירושלם, והראה לי צילום לווין של ארץ ישראל, מגובה 900 קילומטר. שמעתם? זה 900 אלף מטר. בניתוח של ממצאי הצילום, נמצא דבר נפלא מאד, שבין ירושלם לבית אל, יש רכס של הרים, שהמבנה הטופוגרפי שלהם, דהיינו צורת האדמה והקרקע, בשיפולי וגאיות ההרים, יוצר צורה של שם השם בן ד' אותיות.

מספר הרב גליס שליט"א, הלכתי לגדולי תורה להראות להם את התופעה. הוא הלך לשלשה רבנים גדולים, להראות להם את הצילום הזה. תשמעו איך כל אחד, הגיב משהו אחר.

מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאל, איך הם נוסעים בכביש בין האותיות? כיצד מותר לנסוע, בכבישים שם? הרי עושים הפסק בשם ה'? מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א נתן מיד נשיקה למפה, ואמר בהתפעלות, זה הרי שם השם. כ"ק האדמו"ר מקרלין שליט"א אמר, על זה נאמר "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים".

[מרן שליט"א מבקש לחלק לציבור צילום התמונה הנ"ל, המיקום מסומן בחץ, ומובאת כאן:]

כמובן, זה לא בדיוק מושלם. אמנם, זהו שם ה', אבל צריך קצת לחפש אותו. גם ע"י סימון המקום בחץ, הוא קצת מחק את הה"א האחרונה.

האמת היא, לפי עניות דעתי, היה יותר טוב להזכיר פסוק אחר. אינני יודע מדוע הוא אמר את הפסוק 'אין זה כי אם בית אלהים', שם לא כתוב שֵׁם הוי"ה, עדיף ונכון היה לומר פסוק אחר, אָכֵן יֵשׁ יְ"יָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי [בראשית כ"ח, ט"ז]. הפסוק הזה, זה יותר טוב, כי יש בו שם הוי"ה, וזה מה שנתגלה. וכעת, ישנו פירוש חדש בפסוק. לא שיעקב אבינו נתכווין לכך, אבל זה רמוז בתורה. אכן יש הוי"ה במקום הזה, ואנכי לא ידעתי. אנחנו לא יודעים מכך, זה רק באופן של גילוי. ממרחקים עצומים כאלה. 'ואנכי לא ידעתי'.

לגבי השאלה, כיצד אפשר לנסוע בכביש בין האותיות, אינני מבין את השאלה, מסתמא זה לא מדוייק. אמנם אסור למחוק אחת מן האותיות, או אפילו חֵלק ממנה מדין חצי שיעור. למשל, אם היה שלט של האות יו"ד ואח"כ ה"א ואח"כ וא"ו ואח"כ ה"א, באופן שרואים שהאותיות מתקשרות האחת עם השנייה, וכי אסור היה לעבור ביניהם? הרי כל אות, נשארת במקומה. וכי אסור ללכת ביניהם? לא נמחק כלום. למה שיהיה אסור למכוניות לנסוע שם? אולי השאלה היתה, איך אפשר למכוניות לנסוע ע"ג זה? אולי לא דייקו כאן בשאלה. אבל לנסוע ביניהם, איזו בעיא ישנה כאן?

אולי נגיד, בגלל שנוסעים שם בקביעות, ישנם כבישים, אולי זה מה שהפריע לו. מילא אם האדם סתם עובר, זה בדרך עראי. טוב, יכול להיות.

כאשר ראיתי את התמונה הזאת, מיד חשבתי בדברים האמורים לעיל, שמיקום זה של בין ירושלם לבית אל, הוא מיקום החלק העליון של־סולם שראה יעקב בחלומו, בן ארבעת השלבים, שהם ד' אותיות שם השם ברוך הוא, וכנזכר לעיל, וזה הפלא ופלא.

אבל בהמשך הגליון [קב ונקי שם] הוא שואל, מה הדין אם מישהו קורע את התמונה, האם זה נקרא שהוא קורע את השם? הוא עבר על האיסור של מחיקת השם?

כמו־כן הוא שואל, האם מותר לשבר חלק מן הסלעים שבהרים שמרכיבים את שם ה'?

חושבני, כי זאת אינה שאלה, הדבר פשוט מאד, אפשר כאן להמליץ, 'לא בשמים היא'. לא מסתכלים על כך, שבשמים רואים כאן את שם הוי"ה. מה שרואים מלוויין, זה לא נוגע אלינו. 'והארץ נתן לבני אדם'. כיון שאנחנו לא רואים זאת בעיניים. זה כמו לראות דברים בטלסקופ וכדומה, כמו שכתב החכמת אדם לגבי תולעים שנראים רק במכשירים, שאין איסור באכילתם. לגבי התמונה, שרואים את שם ה', אסור לקרוע אותה. כך מסתבר. גם אם גוי עשה את התמונה או כתב שם ה', קיימא לן שאסור לאבד זאת. יש בזה קדושה. אסור לקרוע. אבל להגיד שיהיה אסור לשבור מן הסלעים, זאת הלכה חדשה, שלא נשמע ולא נראה.

אתם יודעים מה? כיון שכעת אנחנו מחפשים את שם הוי"ה, ומוצאים אותו בַּפָּנִים, בעיניים, בגרון, בכל מיני מקומות, וכעת מצאו את שם הוי"ה גם בלווין, עלה לי רעיון, לקחת את מפת העולם, ולחפש את שם הוי"ה בכדור הארץ. ואכן מצאתי.

תשמעו דבר הפלא ופלא. חידוש גדול. אם תסתכלו על מפת כדור הארץ לפניכם, הרי ישנן חמש יבשות. מימין ומשמאל. אוסטרליה, אסיה, אירופה, אפריקה, ואמריקה. אוסטרליה, זה היו"ד. היא למטה, וזה צורה של האות יו"ד. אסיה ואירופה ביחד, אלו הגג והרגל הימנית של־אות ה"א. ואפריקה, זאת הרגל השמאלית. זאת צורה של האות ה"א. שוב הפעם, המדובר בקווים דמיוניים. לא רואים אותיות ממש. אם מסתכלים באופן כללי, זה כך. ואמריקה הצפונית והדרומית, זה האות וא"ו. א"כ, יו"ד ואח"כ ה"א ואח"כ וא"ו. מובן מכאן, כי הקב"ה מסתיר את שמו בעולם, צריך לחפש את הקב"ה ולמצוא אותו בעולם. זה לא בצורה גלויה. אבל אם אנחנו כבר רואים שישנם דברים כאלה, מסתמא זה נכון. יש יו"ד בצד ימין, והאות ה"א, אפריקה זאת הרגל השמאלית, ואח"כ האות וא"ו.

מרן שליט"א פונה לציבור: בסדר? מסתדר לכם?

הערה מהקהל: חסרה האות ה"א האחרונה.

תשובת מרן שליט"א: יפה. התשובה לכך היא, שרבינו בחיי אומר בפרשת שמות [על הפסוק 'אהיה אשר אהיה'], כי עיקר השם, זה האות יו"ד וה"א ווא"ו. כי הה"א האחרונה, היא כפולה. ישנה נפק"מ להלכה מכך. המנחת חינוך [מצוה תל"ז אות ו'] דן בשאלה, מה הדין מי שכתב יו"ד וה"א, כגון הפסוק כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ [שמות י"ז, ט"ז], וטוען שאם כתב גם את האות וא"ו, הוא מקלקל בכך את השם. ותמה עליו בשו"ת מחנה חיים [ח"ב סי' נ"ד ד"ה ולולא וד"ה נפלא], מה הפירוש? הרי רבינו בחיי אומר שזה בדיוק ההיפך, שזה עיקר השם. גם הרדב"ז [בשו"ת חלק ו' אמצע סי' ב' אלפים קכ"א] אומר כך, שעיקר השם זה שלש אותיות. א"כ, זה לא מקלקל. כאשר אתה מוסיף וא"ו, זה לא הכנה לשם הוי"ה. גם אם כתוב לפני כן יו"ד וה"א, זה חלק מן השם, כי עיקר השם הוא שלש אותיות. אומר שם רבינו בחיי, 'אהיה' בגימטריא 21, זה גם כן יו"ד וה"א ווא"ו. כי הה"א האחרונה, היא כפולה. והדבר מוזכר בעוד ספרים.

אבל, לא צריך להגיע לתירוץ הזה. אכן הדבר מתרץ יפה את השאלה, מדוע אין את האות ה"א האחרונה, אולם גם בלאו הכי, לאמיתו של דבר, אם תסתכל על כל כדור הארץ, תראה שזה צורת עיגול. וכפי שאמרנו, לגבי העין, שזאת צורה של ה"א, א"כ גם כל העולם כך. הה"א האחרונה, כוללת את הכל, כי כל כדור הארץ בצורת האות ה"א. הפלא ופלא. דהיינו, גם אם נאמר שיש את הה"א האחרונה, כל כדור הארץ הוא ה"א. יש שש קצוות לעולם, והה"א האחרונה (מלכות) כוללת את כולם. ודי למבין.

חידושים נוספים לגבי תמונת הלווין הנ"ל, ועפי"ז ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בחה"ד בפרשתנו (ויצא) לגבי הפסוק אכן יש י"י וגו'.

כאשר אמרתי לרב שילֹה את העניין הזה, הוא חיפש עוד ומצא, הפתיע אותי והביא לי עוד שני מקורות, אשר מחזקים ומבררים את הנושא הזה. אקרא בפניכם את הדברים.

במקור השני כתוב כך, צילום לוויני מדהים של סוכנות החלל שבארה"ב נאס"א, בצילום נראה בבירור צירוף האותיות הוי"ה, צירוף אותיות שישנו אך ורק בארץ ישראל. שמעתם? בדקו בכל העולם, וזה לא קיים, רק באיזור הזה. ולא מופיע בשום מקום אחר בעולם. דבר שנבדק ואושר ע"י מדעני נאס"א.

במקור השלישי כתוב כך, ראיתי היום בחוברת 'מזקנים אתבונן', ובה שיחות של מרן הגראי"ל, ה' ברוך הוא ישלח לו רפואה שלימה, עם מקורביו ואנשי ביתו (נערכה ע"י הרב סחייק), שיש בפיתולי הרי ירושלם שם השם, ועיין שם הסיפור באריכות, שלא מצאו כך בתחילה, ואח"כ מצאו תמונה ספציפית שראו. וקרא הרב שטיינמן לילדים קטנים, ושאלם אם רואים שם האותיות, כדרך ששואלים בספר תורה וכו'. כנראה הוא רצה לראות, האם הם קוראים את זה, האם הם יכולים לזהות את האותיות. כיון שצורת האות ה"א הראשונה, היא לא בדיוק מתאימה. יתכן כי הדבר תלוי, באיזו זוית צילמו זאת. כי ישנם כאלה הטוענים שזה נראה בבירור, תכף תראו זאת.

בכל אופן, הוא טוען [שם בחוברת מזקנים אתבונן], שהראו לרב שטיינמן תצלום לווין שצולם בשעות הבוקר, כי דוקא אז זה נראה. כלומר, זה לא נראה תמיד, רק בשעות הבוקר.

כעת תשמעו.

קראנו בפרשת השבוע את הפסוק, אכן יש י"י במקום הזה וגו'. אומר מהרי"ץ זיע"א על כך [בחלק הדקדוק] כך, תרגום, שְׁרִי, הרי"ש בחירק. כי כשהקריב אברהם ליצחק ע"ג המזבח, חנה שם כבוד יי' לעת הצורך לבד, כי מוכן הוא להשראת שכינה לעת הצורך, אמנם לא בקביעות. מהרי"ץ מאריך להסביר את התרגום, מה הפירוש שְׁרִי? היה צריך להיות, שָׁרֵי. המלה שְׁרִי, איננה מובנת. ישנם מקומות אחרים, שכתוב 'שְׁרֵי'. מה זה שְׁרִי? בפשטות מבינים, כי שם במקום הזה, השכינה שרויה. וכך כתוב מפורש במדרש רבה. למה השכינה שרויה שם? כבר רש"י עונה על כך, כי הרב המוריה נעקר והגיע לבית אל. ובהר המוריה, היתה השכינה שרויה. אבל לדעת מהרי"ץ יוצא, כי לפי התרגום, זה לא כך. אלא, זה נמצא, אך לא בקביעות. כמו שבזמן אברהם אבינו ע"ה, שהקריב את יצחק ע"ג המזבח, זה היה רק לעת הצורך, אז גם לגבי המקום הזה, הוא לא בקביעות. [והארכתי מאד על כך בספר נפלאות מתורתך, לדחות קושיות המרפא לשון על מהרי"ץ].

אם־כן, התעוררה לי כעת קושיא. מדרש רבה אומר, שהשכינה שרויה שם, משמע שזה בקביעות. ואליבא דהתרגום, מהרי"ץ אומר שזה שרוי לא בקביעות. אבל כעת, אנחנו אמרנו פירוש חדש בפסוק. בתורה רמוז העניין הזה של שם הוי"ה, שרואים מגובה 900 ק"מ, לא לְמַה שיעקב אבינו נתכווין, כי לא זה מה שהוא ראה. אם נתגלה לנו היום, שישנו שם הוי"ה, שרואים אותו בדרכים מסויימות, וזה נכנס וכלול במה שכתוב בתורה, אבל הרי זה בקביעות, ומהרי"ץ אומר שזה לא בקביעות?

התשובה היא, שרואים זאת רק בבוקר. ממילא, גם המדרש צודק, וגם התרגום. זה 'שרי', אבל לא כל הזמן. הפלא ופלא.

אם רואים זאת רק בבוקר, כנראה שהדבר תלוי בשמש. הצל של ההרים הגבעות והבקעות, בשעה שהשמש נוטה למערב, זה נראה כבר אחרת. בכל אופן, אלו דברים ממש מפליאים, הפלא ופלא. [המשך לכך, תמצא לקמן בשיעור מוצש"ק מקץ].

המקום ברוך הוא יאיר עינינו תמיד במאור תורתו, כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, אכי"ר.