וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן [פרשת וירא]

פליאה על דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח דף כ"א ע"ב בעניין "אש וברד שלג וקיטור".

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות התשע"ט.

תמיהה נוספת יש לי, אולי תזכו לפרש אותה.

מהרי"ץ זיע"א בפירושו עץ חיים על הזמירות בשחרית [דף כ"א ע"ב], מסביר את המזמור 'הללו את י"י מן השמים וגו'. הרי במזמור הזה, דוד המלך ע"ה מזכיר את כל הבריאה המהללת את ה'. הללו את י"י. כל העולם, משבח את ה'. או כפשוטו, כמו פרק שירה, או שהכוונה שראוי להם להלל את ה'. ישנו שם פסוק, הַלְלוּ אֶת יְ"יָ מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ [תהלים קמ"ח]. לפני כן הוא הזכיר דברים, שהם נמצאים בשמים, שמש וירח וכוכבים. כעת הוא מדבר על הארץ, תנינים, תהומות, הרים וגבעות, וביניהם הוא מזכיר 'אש וברד שלג וקיטור'.

מסביר מהרי"ץ, מה הפירוש 'אש וברד'? האם זה בשמים, או בארץ? נראה, שזה בארץ.

כותב מהרי"ץ כך, 'אש וברד', הזכיר הנהוים באויר, שגם הם מן הארץ. והם אש וברד שלג וקיטור, כי בריאתם מן הארץ. וחכמי התולדות יקיימוה בראיות גמורות, וגם בדברי רבותינו ז"ל [חגיגה דף י"ב ע"ב] מצאנו כן (רד"ק).

והרי"ץ כתב, וקשה, והלא יש במסכת חגיגה [שם] שהם בשמים, אוצר ברד ושלג וכי האיי גוונא. מדוע אתה אומר, ש'אש וברד שלג וקיטור' זה בארץ, הרי הגמרא אומרת במסכת חגיגה, שזה בשמים? ויש לומר, עד שבא דוד, היו בשמים. ובא דוד ונתפלל עליהם והורידם לארץ, שנאמר [תהלים ה', ה'] לא יגורך רע. הדברים הללו, הם מזיקים, זה לא בשמים.

'קיטור', מלשון [בראשית י"ט, כ"ח] קיטור הארץ, זה ערפל העולה ומתפשט בעולם עכ"ל.

ברד ושלג, הם היפך האש, והם קרים. ותמורתם קיטור שהוא חם, והוא האויר (נראה לי האֵיד) עולה מן הארץ דומה לעשן (שם).

דרך אגב, זהו מה שכתוב בתורה [בראשית י"ט, כ"ח] וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן. הדבר הזה, מתקיים עד היום. אולי בעבר, בדורות הראשונים העידו, שהיה שם קיטור, היה עולה עשן שחור. אני מדבר, עד לפני כמה מאות שנים.

למשל, יוסף בן מתתיהו בספר מלחמת היהודים [ח"ד סוף פרק ח'], שהיה בסוף בית שני, כותב כי עד הדור שלו, השתיירו עקבות אש האלהית. אפשר לראות אפר שמתחדש בתוך הפירות. וגם ידידיה האלכסנדרוני [שהיה בסוף ימי בית שני] כותב, הגפרית והאש שירדו מן השמים, האדמה מוסיפה לבעור עד היום, האש לא שקטה מעולם, עשן להבה מסותרת. וכן בספר איגרת הקודש [ר' גרשון סג"ל], וכמובא גם בסדר הדורות [דף י"ח עמוד ג'] בשם גלילות ארץ ישראל, הוא כותב כך, באתי עד מקום סדום ועמורה נהפכו בים, אותו מקום הוא שחור, כמו עשן וערפל עולה תמיד ממנו.

א"כ הם אומרים, כי בזמנם, היה עולה עשן. בזמנינו, לפי מיטב ידיעתי, לא עולה עשן שחור. מי שיודע, שיגיד לנו. בכל אופן, מה שכן ראיתי, שעולים אדים סמיכים מאד מהמעיינות של המים החמים שבאגפים של ים המלח. דבר זה, קיים עד היום. המקום מאד חם, ואפשר לראות שכל הזמן עולים אדים, או לפחות בשעות מסויימות, לפי מזג האויר של אותו היום.

דבר זה מתאים עד דברי מהרי"ץ האומר, 'קיטור, שהאד שעולה דומה לעשן'. לא חייב שיהיה עשן, אלא דומה לעשן.

אבל מה שקשה לי, זהו פלא עצום, כי מה שמהרי"ץ כותב בתורת קושיא ותירוץ, אלו דברי הגמרא שם. דהיינו, זאת אינה קושיא על הגמרא, אלא זאת קושיית הגמרא. הגמרא שואלת את השאלה הזאת, ועונה את התשובה הזאת. הדבר פלא. זהו דבר מוזר.

הגמרא במס' חגיגה [דף י"ב ע"ב] מסבירה מה זה שבעה רקיעים, מה נעשה בכל רקיע ורקיע. כתוב שם כך, ריש לקיש אמר, שבעה. ואלו הן, וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. וילון, אינו משמש כלום וכו'. כתוב שם לגבי כל אחד, מה הוא עושה. מה נעשה ברקיע הנקרא 'מכון'? מכון, שבו אוצרות שלג, ואוצרות ברד, ועליית טללים רעים, ועליית אגלים, וחדרה של סופה [וסערה], ומערה של קיטור. ודלתותיהן אש, דלת החדר של הסופה והמערה, נעשה מאש, שנאמר [דברים כ"ח, י"ב] יִפְתַּח יְ"יָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב.

שואלת הגמרא, הני ברקיעא איתנהו? הני בארעא אִיתִּנְּהוּ, דכתיב [תהלים קמ"ח, ז'] הַלְלוּ אֶת יְ"יָ מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. אמר רב יהודה אמר רב, דוד ביקש עליהם רחמים, והורידן לארץ. אמר לפניו, רבש"ע [תהלים ה', ה'] לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע. צדיק אתה ה', לא יגור במגורך רע.

מה שמהרי"ץ זיע"א מביא בתורת קושיא על הגמרא, זאת הקושיא שהגמרא בעצמה מביאה, והיא עונה את התשובה הזאת. זה לא תירוץ על דברי הגמרא, זהו תירוץ הגמרא. זה שחור ע"ג לבן. כתוב כך במפורש בגמרא. זהו פלא עצום. מי שיזכה לתרץ את השאלה הזאת, שכרו כפול מן השמים. רק אקדים לכם, אולי תחשבו שישנה בגמ' גירסא אחרת. אולם חיפשתי בכמה ספרים, כגון בעין יעקב ובדקדוקי סופרים, אבל כתוב שם כפי שכתוב בגמרא שלפנינו. א"כ לא מסתבר, שהיתה להם גירסא אחרת.