מדור "דקדוקי תורה" על פרשת כי תבוא

מדור "דקדוקי תורה" על פרשת כי תבוא.

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ואתחנן התשע"ו.

ישנם כאלה, הרוצים לעלות ילדים לעליית ששי, יִפְתַּח יְ"יָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם וגו', כיון שהם שלשה פסוקים. והם רצו להנהיג, שהגדול יחזור ויקרא את הפסוקים הללו, יפתח י"י לך וגו', וימשיך לקרוא את התוכחה. ענינו לו על כך בס"ד, שהדבר אינו ראוי.

מהרי"ץ זיע"א מסביר בעץ חיים [ח"א דף קל"ח ע"ב], כי בכוונה ספרי התיגאן עשו את עליית ששי בפסוק 'יפתח י"י וגו', כיון שעליית ששי מכֻוונת כנגד הספירה הששית, שהיא מדת יסוד. מהרי"ץ מדבר, לגבי עניין אחר. ישנם כאלה אשר רצו לעשות, את הפסוק 'יקימך י"י וגו' לעליית ששי, ושהעולה שביעי יתחיל בפסוק 'יפתח י"י לך וגו', ויקרא עד סוף הפרשה. אומר מהרי"ץ, לא, כי אם השביעי יקרא את התוכחה, הדבר יהיה בבחינת 'דינא דמלכותא דינא'. אם העולה שביעי יקרא זאת, הוא ח"ו מוסיף חֵמָה לתוכחה.

ממילא, אם הם רוצים לעשות כך, שהילד הקטן יקרא זאת, גם אם ינהיגו שלא לתרגם את עליית הקטן, בכל אופן הרי מצד הדין הדבר תופס, זאת נקראת 'עלייה'. אפילו אם הם יעשו סימן, עי"כ שלא מתרגמים את עליית הקטן, אבל סוף סוף הוא עלה. אם כן יצא, כי הגדול העולה לקרוא את התוכחה, הוא יהיה העולה השביעי. ומי שיקרא את שביעי, הוא יהיה נחשב העולה השמיני. ממילא, הדבר אינו ראוי.

יוצא, כי בפרשת כי תבוא, אין קריאת ששי לילדים. ואם רצונם, אזי שיתכוננו ויעלו לקרוא את ההפטרה. גם בנוסח שאמי, ההולכים לפי ספרי הדפוס, גם אצלם התוכחה היא עליית ששי. הם רק מתחילים לקרוא, כמה פסוקים מלפני כן.

שאלה מהקהל: אולי שיעלו שני ילדים לעליית ששי, וממילא מי שיקרא את התוכחה, הוא כבר יהיה העולה השמיני, שזה כבר לא דין.

תשובת מרן שליט"א: אם שני ילדים עולים ששי, והילד השני אינו מוסיף שלושה פסוקים, הדבר לא נקרא 'עלייה'. כאשר חוזרים על אותה העלייה, מבלי להוסיף כלום, זה לא נקרא עלייה (עיין שלחן ערוך סימן קל"ז סעיף ו'). ואם ישנו את סדר המברכים מלפני כן, הדבר סתם יגרום לבלבול.

שאלה מהקהל: אולי יעלו את הקטן, שיקרא מעליית ששי של־דפוס, ועד עליית ששי של־תיגאן?

תשובת מרן שליט"א: יוסיפו עוד מברך. בסדר. זה יכול להיות בגדר עצה, אם הם ירצו, ולא יגרום להם להתבלבל.

שאלה מהקהל: אין עניין ב'ששי' בדוקא? הרי לפי מהרי"ץ, זהו עניין של מדת יסוד?

תשובת מרן שליט"א: נכון. אולי את העניין החיובי, הם הפסידו. אבל בכל אופן, לא את העניין השלילי. דהיינו, הדבר לא יהיה גרוע.

שאלה מהקהל: אם כאשר העולה הנוסף אינו מוסיף כלום על עליית הראשון זה לא נקרא עלייה, א"כ כיצד בחול המועד סוכות אנחנו חוזרים על אותם הפסוקים, וזה נקרא ארבעה מברכים?

תשובת מרן שליט"א: היכא דאי אפשר, שאני. אין למדין אפשר משאי אפשר.