שו"ת הלכתי בענייני השעה בעיקבות מגיפת "קורונה" (ו')

לק"י, ניסן ה'תש"פ ב'של"א

שו"ת ממרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בעניני השעה

בעקבות מגיפת ה'קורונה' ה"י, אשר רבו השואלים דבר ה' זו הלכה, בעניני השעה מפני השעה, ליקטנו מתוך עשרות שאלות שנשאל מרן שליט"א בימים אלו, כמה מהשאלות הנוגעות למעשה, לאנשים הנצרכים לשהות בבידוד, וכן לכלל הציבור הממעט בימים אלו לצאת מביתו, עקב המצב השורר בעולם.

דברי ההתעוררות שאמר מרן שליט"א בימים אלו, ניתן לשמוע בשיעורים האחרונים, וכן הבאנו מהם בסוף שו"ת זה. המקום ב"ה ישמרכם ויסיר מכם כל חולי ופגע רע ויבטל מעליכם ומעלינו ומכל עמו בית ישראל כל גזירות קשות ורעות, ונזכה במהרה לגאולה השלמה, אכי"ר.

עניני תפילה וקריאת התורה

א] צירוף מנין במרפסות

שאלה: לצערנו הרב, בעוונותינו הרבים, בתי כנסיות רבים נסגרו, מפני שמשרד הבריאות אוסר להתפלל במקום אחד יותר מעשרה אנשים [עקב הקורונה] ורבים נמצאים בהסגר וכו'. עקב כך מצאו רבים וטובים פתרון להתפלל במנין כל אחד במרפסות ביתו ואומרים קדיש חזרת הש"ץ וכו', והשאלה נשאלת האם מותר לעשות כן שהרי מבואר בש"ע (או"ח סי' נה סעיף יג) כי צריך שכל העשרה היו במקום אחד וכו'. ע"ש. מה דעת כת"ר בענין זה?

תשובה: אסור אפילו כשרואים כולם זה את זה, כיון שכולם מפוזרים ואין אפילו רוב עשרה במקום אחד, כנראה משלחן ערוך ומפרשיו בסימן נ"ה, ועיין עוד ביאור הלכה להמשנה ברורה ריש סימן קצ"ה לגבי צירוף לזימון שמשם צידד הרשב"א ללמוד לעניין צירוף עשרה:

ב] ברכת כהנים מהמרפסת

שאלה: האם מותר לכהן לברך ברכת כהנים ממרפסת ביתו בקומה שלישית כשהציבור מתפללים למטה בחצר הבנין. בזמן הזה של הקורונה?

תשובה: המברך יש לו על מה לסמוך כדעת הסוברים בסימן נ"ה שכשרואים זה את זה מצטרפים, אבל עדיף שלא להיכנס לספק ברכות:

ג] לייחד מקום קבוע לתפילה גם בבית

שאלה: האם ראוי לייחד מקום קבוע לתפילה גם בבית, או שמא כיון וכל זה מצב עראי, אין צריך?

תשובה: לא רק ראוי אלא צריך, כדמוכח מלשון הפוסקים, והראשון שכתב זאת הוא המגן אברהם סימן צ' ס"ק ל"ג דנקט בלשון יקבע, שהוא כלשון השלחן ערוך עצמו שם סעיף י"ט לגבי בית־הכנסת, יקבע מקום לתפילתו. וז"ל המגן אברהם, גם כשמתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו בני־הבית ע"כ. ולפי הטעם הזה מתבאר שאין הבדל, אלא אפילו כשזה עראי. כל־שכן לפי המבואר בתורת חיים (סופר) שם ס"ק כ"ה אליבא דרבינו יונה שזה אפילו כשאין בני־הבית מפריעים [והוא הדין כשאין לו בני־בית], וקל וחומר לדעת רבינו יונה עצמו בברכות דף ו: שדין קביעת מקום שבגמרא לא נֶאמר אלא על מי שמתפלל בביתו (ועיין בפסקי תשובות דף תש"י הערה רס"א), ושכן משמע בירושלמי:

ד] עניית אמן לקדיש וברכות בטלפון וכדומה

שאלה: השומע קדיש וברכות דרך הטלפון וכדומה אם חייב או רשאי לענות אמן?

תשובה: רשאי לענות אמן כשאין חשש שהיא אמן יתומה, כלומר במקומות שאינם רחוקים שיהא כדי אמירת שלוש תיבות בין האמירה, לבין השמיעה באמצעות המכשיר. ובמקום ספק, יענה אמן רק בליבו, דהיינו בהרהור:

ה] מעלת תפילה במניין דרך הטלפון וכדומה

שאלה: בשאלה דלעיל, האם כשמתפלל בשעה שהם מתפללים, עולה לו לתפילת ציבור?

תשובה: יש קצת שסוברים כך, אך לענ"ד אין לסמוך על זה עד כדי לענות קדיש וקדושה וכיוצא בהם דברים שאינם נאמרים אלא בעשרה, מאחר שאינו נמצא עמהם ממש, אלא יהרהר בליבו בלבד:

ו] איך ינהג יחיד לענין קריאת התורה

שאלה: המתפללים בביתם, איך ינהגו לענין קריאת התורה בשני וחמישי ובשבת ויו"ט, מהו חיובם ומה ראוי להם לעשות?. האם יקראו המקרא והתרגום או שמו"ת, או שאין צורך לזה בכלל?

תשובה: בשבת וביום טוב ראוי שיקראו מתוך החומש, פעם אחת מקרא ופעם אחת תרגום (על־דרך שנתבאר בשלחן ערוך המקוצר סימן כ"ב סעיף ל"ז לעניין ציבור שאין להם ספר תורה, הגם שיש לחלק). ורצוי שיהיה הדבר בין שחרית למוסף. ושנים מקרא ואחד תרגום, אין זמנו כעת דוקא:

ז] מתי נוהגים לומר קדיש ביחיד

שאלה: האם צריך להשלים קדיש, כנוסח המובא בתכלאל תורת אבות עמ' קכ"ו, בכל מקום בו אומרים קדיש תתקבל או דעתיד, או שמא רק פעם אחת אחר כל תפילה?

תשובה: נהגו כן רק בקדיש תתקבל, ובשערי יצחק הרחבתי בס"ד במקורות העניין.

ח] השלמת פרשיות שהחסירו בבית הכנסת

שאלה: קהילה שסגרו את בית הכנסת כליל ובני הקהילה התפללו איש איש בביתו, האם כאשר יחזרו להתפלל עליהם להשלים את הפרשיות שהחסירו? ומהו לענין קריאת התורה של- יו"ט?

תשובה: נקדים שאילו היה המדובר ביחיד או ביחידים, פשיטא שאין צורך להשלים, ואין זה אלא הידור בעלמא שנהג בו הגר"א בשבתות שהיה בבית האסורים, לחזור ולשמוע מתוך ספר תורה כל הפרשיות שהחסיר. שאין קריאת ספר תורה חובת יחיד אלא חובת ציבור כנודע. וביום טוב, מסתברא דלדידיה נמי אין צורך, כיון שקוראים כל פרשה בזמנה:

ברם בנדון שלפנינו שכל הקהילה לא שמעו קריאת ספר תורה, והוא הדין אם רובם לא שמעו, אין הדין מפורש בתלמוד וברמב"ם ובשלחן ערוך, רק הרמ"א העלה בהגהה לסימן קל"ה סעיף ב' שאם ביטלו בשבת אחת קריאת פרשה בציבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת ע"כ, ומקורו באור זרוע כמו שהביאוֹ בעצמו בדרכי משה שם אות ב'. ומהרד"ם בשתילי זיתים לא השמיט הגהה זו, אדרבה הוסיף להעלות בפירושו כמה פרטים בזה מסִּפרי האחרונים יעו"ש, מכלל דסבירא ליה שכך הלכה אף לדידן. כי אף שמרן לא גילה דעתו בזה, מכל־מקום אין ראיה שחולק. וכבר כתב מהרד"ם בהקדמתו שאינו משמיט מדברי הרמ"א גם כשאפשר שיהא מוסכם הדין ההוא לדעת מרן אפילו על צד הדוחק יעו"ש. וכן מתבאר מדברי כמה פוסקים ספרדים שהעלה בכף החיים שם, שהם מסכימים והולכים בזה בפשיטות:

אבל מהריק"ש לא העלה דין זה אלא בלשון יש אומרים שאם ביטלו קריאת הפרשה בציבור, לשבת הבאה קורין אותה עם הפרשה של־אותה שבת. ולא עוד אלא שסיים, שלא נהגו כן בני מצרים בלכתם בשיירות קהל גדול ע"כ. שמע מינה דאית להו דשייך בזה עבר זמנו בטל קרבנו. ומצרים דנקט, מסתברא שהוא לאו דוקא, אלא כיון שהוא גר שם, היה יודע שכך מנהגם. ואפשר שגם בשאר ארצות המזרח כך המנהג, אלא שלא יכל להעיד עליו:

על־כל־פנים נראה לענ"ד בס"ד שיהא זה סניף לפרטים השנויים במחלוקת באחרונים, כגון אם החסירו שתי פרשיות [והגר"א מיקל בזה כמו שלמד המשנה ברורה שם בסק"ו ושער הציון אות ח' מדדימה זאת לתפילת התשלומין, כמבואר בסימן ק"ח שהשוגג או אנוס ולא התפלל, משלים תפילה הסמוכה לה בלבד יעו"ש. לפי זה מה שהשלים הגר"א כל פרשיות החסרות כשהיה בבית האסורים כדלעיל ד"ה נקדים, החמיר על עצמו בתרתי. דהיינו א' שהוא יחיד. ב' אפילו רבים, לדידיה אינם צריכים להשלים אלא פרשה אחת הקודמת] שיש מקום להקל לפי ראות עיני המורה, אף שרבים מן האחרונים החמירו בזה כמובא בכף החיים ופסקי תשובות, להשלים אפילו פרשיות רבות שהחסירו:

וכל זה בשבת. אבל פרשיות של־יום טוב, נראה פשוט דלכולי עלמא אין צריך להשלים אפילו אחת, מטעם שהקדמנו בס"ד לעיל ד"ה נקדים. ויש עוד להאריך ולדון בכל הנזכר לעיל, וכבר עמד קנה במקומו:

ט] לאכול מסעודת סיום מסכת שלא בציבור

שאלה: לעניין תענית בכורות בער"פ, שרבים רגילים להשתתף בסיום מסכת ולאכול, האם גם השומע סיום מסכת מאחר, שלא בציבור עשרה, מצטרף עם המסיים להיתר זה? והאם יועיל לשמוע סיום מסכת דרך הטלפון וכדומה, להתיר לו לאכול בביתו?

תשובה: אף כשאין עשרה. ודרך טלפון, יתכן בשעת דוחק גמור:

י] קדיש בסיום מסכת שלא בציבור

 שאלה: בעניין דלעיל, האם יאמר המסיים קדיש של-יחיד הנזכר לעיל?

תשובה: יכול לומר, אם רצונו בכך (דהיינו דעתיד וכו' בריך שמיה דקודשא בריך הוא לעילא וכו' על ישראל ועל רבנן וכו', ומובן שידלג פיסקת תתקבל צלותנא). אבל לפי המנהג (כדלעיל תשובה ז') אין צורך:

עניני כשרות ופסח

יא] אם להקל בחוזר וניעור בשעת הדוחק

שאלה: מי שהשתדל ולא מצא מוצרים ללא חשש חוזר וניעור, כגון שמנים ומוצרי יסוד למיניהם, האם יכול להקל בשנה זו להשתמש בכשרות טובה רק שאינה מקפידה על עניין זה?

תשובה: יתכן בשעת הדוחק:

יב] מכירת מוצרי חמץ ממש

שאלה: האם יש להתיר 'לכתחילה' השנה למכור מוצרי חמץ ממש, כשחושש שלא ימצא מהן אחרי הפסח, או בכדי למעט את היציאה החוצה לחנויות לרכוש אותם אחרי הפסח?

תשובה: אפשר להתיר, כי מדינא קיימא לן שהמכירה מועילה, רק שימכור אצל מי שבקי בהלכה:

יג] הדרך להשתמש בכלים חדשים ללא טבילה

שאלה: מי שאין בקרבתו מקוה כלים פתוח או באם חלילה יסגרו את מקוואות הכלים כולם, האם יש דרך ראויה להשתמש בכלים ללא טבילה? כגון שימוש עראי עד שירחיב ה' לנו, או דרך מכירה לגוי, או שאין להשתמש בכל כלל עד שימצא איך להטבילם?

תשובה: גם שימוש של־עראי אסור, כשהכלי ראוי לשימוש של־קבע, כמבואר בפוסקים. ואין עצה רק למכרו לגוי או ליתנו במתנה לגוי ויחזור וישאלנו ממנו, ועיין עוד שלחן ערוך המקוצר סימן קל"ח סעיף י"ב, ובעיני יצחק שם:

ענינים כללים

יד] ברית מילה

שאלה: האם מותר למוהל לעשות מציצה לתינוק במצב כזה, או שיש חשש שידביק אותו בקורונה?

תשובה: שומר מצוה וגו' בפרט אפשר לשים אלכוהול וכדומה בפה קודם שימצוץ. אם אין אפשרות, אזי ימצוץ בהפסק צמר גפן וכדומה:

טו] ניחום אבלים

שאלה: האם ללכת לנחם אבלים או שעדיף בטלפון ?

תשובה: בטלפון:

טז] טבילה במקוה לתוספת טהרה ולתקנת עזרא

שאלה: האם ימנע עצמו ללכת למקוה טהרה, שלא ידבק בקורונה, השאלה גם על חיוב טבילת עזרא, וגם על תוספת טהרה?

תשובה: גם טבילת עזרא לא ממש חיוב, ואם יש חשש סכנה יסתפק בהטלת ט' קבין, דהיינו בבית דוש בזרם הכי חזק כארבע דקות רצופות שיבואו המים על רוב הגוף:

יז] למסור אדם המפר בידוד

שאלה: האם מותר להלשין על אדם שצריך להיות בבידוד, ויוצא להתפלל בבית הכנסת, או שיוצא לשמחה משפחתית?

תשובה: צריך להודיע:

יח] איך לנהוג כשהרופאים מסופקים

שאלה: במקרים שהרופאים עצמם מסופקים אם צריך להכנס לבידוד, האם נכון להחמיר גם כאשר עי"ז יתבטל ממניין וכדומה משום ספק פיקו"נ, או שמא נאמר 'שומר מצוה לא ידע רע'?

תשובה: נכון להחמיר:

יט] אם להמנע מאמירת שם המִלה 'קורונה'

שאלה: האם יש להמנע מאמירת שם המגיפה, דהיינו המִלה 'קורונה', ואם כן איך ראוי לומר?

תשובה: לא מצינו להימנע אלא בצרעת שאומרים עליה דבר אחר, וחזינן נמי בזמנינו שנמנעים בני אדם מלהזכיר שם מחלת הסרטן רח"ל. ונראה דשאני התם שהם דברים קבועים ואינם תלויים בזמן, מה שאין כן מגיפה אינה תלויה ועומדת אלא זמן קצר, על־דרך שנאמר בישעיהו (כ"ו, כ') חֲבִי כִמְעַט "רֶגַע" עַד יַעֲבָר זָעַם, שדרשוהו רז"ל בבבא קמא דף ס' ע"ב על זמן הדֶּבר. אכן מצינו בנדרים דף מא: בורדם אין מבקרים ואין מזכירין שמו, וחידש הגרי"ח בבן יהוידע שם מדנפשיה, שהטעם מפני שלכל מיני חולי, יש ממונה בפני עצמו, ואֵלו הממונים על חולי זה של־בורדם מִדתם להתפעל בשמעם שם החולי הזה מפי בני אדם, שאז יכבידו החולי על כל אותם החולים בו, כאשר תמצא לחז"ל שאין דרכם להזכיר שֵׁם צרעת בפירוש וכו' יעו"ש. אבל מדוייק מלשונו דלדידיה נמי דוקא בבורדם מאחר שמִדת הממונים להתפעל, ולא בשאר חליים, ואין לבדות מהלב בלא ראיה. כל־שכן שהראשונים שם, נתנו לכך טעמים אחרים לגמרי. הר"ן כתב שם (בסוף עמוד א') דלאו לשון נקייה הוא, והתוספות והרא"ש כתבו לפי שהחולה מתבייש כשמזכיר יעו"ש. ואמנם שם בבן יהוידע סיים דמה שכתב רש"י שקופץ מזה לזה, נראה דמדמה לחולי הדֶּבר, דכתיב ביה (דברים כ"ח, כ"א) יַדְבֵּק י"י בך את הדבר, שהוא חולי המדבק בר מינן יעו"ש, ואפשר להבין מזה דהוא הדין לקורונה דהאידנא שהוא מדבק, ולזה רש"י (מדוייק טפי לכתוב, בפירוש המיוחס לרש"י) מכנה בשם "קופץ". אבל כיון שחז"ל פירטו בהדיא בורדם, ולא אמרו סתמא, אין להוסיף מעצמינו שאר חולי בלא מקור. כן נראה לענ"ד. (וחזינן שהגרי"ח עצמו הזכיר שמו של־חולי הקולירא, בבבא קמא דף ס' ע"ב יעו"ש, וכן מצוי בעוד ספרים רבים, הגם שיש מקום לדחות). ועיין עוד המאור שנה ס"ו חוברת ג' (תנ"א) דף צ"ו, וחוברת ד':

כ] חיזוק לעת הזאת

שאלה: במה ראוי לנשים ולילדים הקטנים שבבית להתחזק בעת הזאת?

תשובה : כיון שהמחלה מדבקת, צריכים לעשות בהיפך להידבק בו יתברך הרופא כל בשר שנאמר עליו (דברים י', כ') ובו תִדְבָּק. לקרוא תהלים, להרבות בצדקה וחסד, ולהתחזק להתפלל ולברך ביתרון כוונה, אמונה ובטחון ושמחה, להרחיק מכל וכל את המכשירים הטמאים ולחזק את הנגועים בכך לבערם מרשותם שהם גרועים פי אלף מחמץ שבודקים ומבערים, לחזק הקדושה והצניעות ביתר שאת, ולקבל על עצמו להתרחק מתרופות שמקורן בעבודה זרה, כי מסין יצאו וזיהמו בטומאתם לכל רחבי העולם ועוררו קנאת ה', וכמו שהרחבתי בס"ד בשיעורים האחרונים, ופשיטא להישמר מלשון־הרע ורכילות, מחלוקת וכיוצא בהם דברים שבפה וכלי הנשימה בהם פגע חולי הקורונה בעוה"ר. שימו לב על הנשמה, לשם שבו ואחלמה: