דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין ערב פסח שחל בשבת, כמו בשנתנו זו. כיצד מקיימים השנה מצוות סעודה שלישית. האם אפשר לחלק את סעודת ליל שבת לשתי סעודות, ולמחרת ביום שבת לאכול רק סעודה אחת, וכו'. המשך ביאור דברי הגמרא במסכת שבת (דף קי"ז ע"ב) לגבי שלוש סעודות בשבת, ומסקנת מרן שליט"א כי אפשר בשעת הדוחק לחלק את סעודת ליל שבת לשתי סעודות, ולמחרת ביום שבת לאכול רק סעודה אחת. מסקנת מרן שליט"א בעניין השאלה האם מותר לאכול מצה מבושלת או מטוגנת בערב פסח, ומה הדין לגבי מצה עשירה. כיצד יש לנהוג השנה שחל ערב פסח בשבת, לגבי סעודה שלישית. כאשר מחלקים את סעודת שחרית לשתים, האם ישנו עניין לאכול קודם את המאכלים החשובים יותר, והתייחסות למובא בחוברת "זאת חוקת הפסח" בעניין זה. מצות עבודת יד מוקפאות, האם הן נחשבות מוקצה מחמת חסרון כיס וממילא יהיה אסור לטלטלן ולהוציאן מהמקפיא בשבת לצורך ליל הסדר.

ניתן להעביר "קמחא דפסחא" עבור משפחות נזקקות ברוכות ילדים, אשר מתקשות מאד בפרנסה במשך כל ימות השנה, ועל אחת כמה וכמה בימים אלו של ערב חג הפסח הבעל"ט, ובכך לאפשר להן לחגוג את החג בכבוד. וכבר כתב מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר הלכות יום טוב סימן צ"ח סעיף ח': "וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל גם ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האֲמֵללים, שנאמר והלוי והגר והיתום וגו'. אבל מי שנועל דלתי חצרו, ואוכל ושותה הוא ואשתו ובניו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כרסו, ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אוֹנים להם, כל אוכליו יִטַּמָּאו, כי לַחְמָם לנפשם. ושמחה כזאת, קלון הוא להם, שנאמר וזֵריתי פֶרֶשׁ על פניכם, פרש חגיכם". כל תרומה (בקישור המצ"ב) תתקבל בברכה! ועל כל התורמים והמסייעים תחול ברכת טוב, תזכו לשנים רבות ומועדים טובים אכי"ר.

נושאי השיעור: חידושים בעניין ברכת האילנות. א' צריך להוסיף 'נָאוֹת', לאחר המלים 'בִּרְיוֹת טובות'. ההבדל שבין 'בִּרְיוֹת' לבין 'בְּרִיּוֹת', ביאור כי כאשר הבי"ת מנוקדת בחירק נכללים בכך אילנות, ומדוע לא גרסינן בהדיא 'אילנות'. ב' במלה 'להתנַאות', האות נו"ן בפתח. ג' תיבת 'בהן', בנו"ן. אין לומר ברכת האילנות אלא כאשר ניכר ונרגש נוי הפריחה. ערב פסח שחל בשבת - כבשנתנו זו - כיצד לעשות את הסעודות בשב"ק. מעשה שהיה עם אביו של מרן שליט"א - הגה"צ הרב נסים רצאבי זצ"ל - בעיר רצאבה שבתימן, כאשר חכם אחד התיר לבני משפחתו לאכול מצה בערב פסח שחל בשבת. ויסוד כי אין לסמוך על איזו דעה יחידאה, נגד מה שמקובל בהלכה ובמנהג. על דרך הנאמר לעיל, אין לסמוך על תשובה שפורסמה לאחרונה בעניין צירוף קטן למניין, ואפילו שלושה קטנים, כי היא דעת יחיד. החובה לפשפש במעשינו עקב הגזירות שישנן כיום, כגון גזירת גיוס בני הישיבות, וגזירת המעונות. וכן מצב המלחמה השורר בארצנו הקד'. פירוש שמותיהם של־ארגוני הטרור של־אויבינו הקמים עלינו, כגון, חֲמַאס, אַלְקַאעִדַהּ, חִזְבְּאַללַּה, פַתְּח, ולימוד מתוך השמות הללו שרומזים לנו בכך מן השמים כלפי עוונות עם ישראל הזקוקים לתיקון. החיזוק בעניין גזירת הגיוס, צריך להיות לא רק בלימוד התורה, אלא גם בענייני צניעות וקדושה, וחשיבות הנישואין בגיל שמונה עשרה. ומעשה מזעזע שמובא בתנא דבי אליהו. קריאה להשתתף בכינוס כנגד הגזירות על התורה, ובפרט על גזירת הגיוס, שיתקיים ביום חמישי ער"ח ניסן, בירושלם עיקו"ת. מבוקש עורך לחוברת שתתריע בעניין השיר 'לכבוד התנא האלהִי, רבי שמעון בר יוחאי', שצריך לומר הה"א בחירק, כי זהו חירוף וגידוף לומר 'האלהַי'. בשבח 'ישיבת בין הזמנים' המתקיימת בעיר רכסים ת"ו, שמארגן ידידנו הרב עובדיה סיאני הי"ו.

לעיון ולהורדה! קונטריס "זאת חוקת הפסח" - הלכות ומנהגים הערות וחידושים בדיני ערב פסח שחל בשבת, מאת המחבר הרה"ג שאול רצאבי שליט"א - בנו של מרן פוסק עדת תימן הגר"י רצאבי שליט"א. הקונטריס מקיף את כל הלכות 'ערב פסח שחל בשבת' בפרוטרוט עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ועפ"י פסקי מרן שליט"א אשר סמך ידו על כל הנכתב. הקונטריס בהוצאת מכון "פעולת צדיק" בני ברק, וניתן להשיגו במשרדי המכון.

נושאי השיעור: המשך בירור דעת הרמב"ם בהלכות דעות, בעניין מדת הענוה ומדרגת שפלות הרוח, תירוץ הסתירה שנראית בדבריו, וכפי איזו דעה בגמרא פסק הרמב"ם. תמיהה על התירוץ [שהובא בשיעור הקודם, בשם ספר עבודת המלך, ועוד מפרשים] בעניין הסתירה שבדברי הרמב"ם. חיזוק לתירצנו הנוסף על כך, כי מ"ש הרמב"ם בפ"ב בלשון 'אסור', זהו איננו איסור הלכתי, ודוגמאות לכך. דיוקים בלשונות הרמב"ם בפירוש המשנה בעניין דלעיל, והבדלים שישנם בין ההוצאות לאור בתרגום דבריו מלשון ערבי ללשה"ק. שפלות רוח הינה חוסר כבוד, אבל לא קבלת בזיונות. שאין אמת במה שנפוץ על שיטת נובהרדוק, כי הם היו הולכים לקנות מסמרים בבית מרקחת. ומעשה נפלא שהיה, כיצד היה. האם מכך שהעניין דלעיל נלמד מן הפסוק 'והלכת בדרכיו', ניתן להבין כי הקב"ה הוא שפל רוח? המשך בעניין 'מרה שחורה', והתרופה לכך. תגובה למכתב לגבי הנאמר בשיעור [תרומה] בעניין 'בת קול', והצורך להתעורר תכף כשמרגישים על ידה לב חם לחזור בתשובה, אבל צריך לזה גבול ומדה. בעניין משחק 'שח מט', האם הוא נחשב ביטול תורה, וגדולי ישראל השתמשו בו כתרופה למרה שחורה רח"ל. בשורה טובה בהוצאת הספר 'לאורם', סיפורי הוד ומופת על גדולי ישראל, ובפרט חכמי תימן נע"ג, מאת הרב אביהוא שאער הי"ו. בשורה טובה נוספת, בהוצאת הקונטריס 'זהב שבא' על משנה ברורה הלכות פסח, מאת הרה"ג שלמה חגבי הי"ו. בשורה טובה שלישית, בהוצאת הקונטריסים כלים מעשיים להצלחה, מאת הרה"ג משה צדוק שליט"א.