נושאי השיעור: לגבי מה שאין איסור בל תוסיף במצוות מדרבנן, ביאור היסוד שכתב הרמב"ם בתחילת ספרו משנה תורה. קושי בלשונו שכתב, כך 'אנו' אומרים. ומדבריו לגבי קריאת המגילה, שהיא 'כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה וכו', כדי לברכו ולהללו', נראה לכאורה דס"ל שישנה חובה להלל את הקב"ה, ולא מספיק רק לקרוא את המגילה. השלמה [לשיעור הקודם] בעניין ההוכחה מנוסח מא כ֗בר וכו' באגד"פ, כי אין בו הודאה, בשונה מפסוקי חסדי י"י אזכיר וגו' לפני קריאת המגילה. תוספת בביאור דעת רש"י, עפ"י מ"ש בשפתי חכמים. דבריו בעניין הלל הגדול, כי יש בו קס"ו תיבות. וחידושו כי מ"ש 'קרייתא זו הלילא', הכוונה היא על הלל הגדול. וקישור הדברים אל הרמזים שכתב בספר חמדת ימים. ראיה מדברי ספר קרית חנה דוד, כי 'קריאתה זו הלילא' היינו, שקריאת המגילה עצמה היא הלל. מסקנא לדינא לגבי ספק הגרשז"א בהליכות שלמה, מה יאמר מי שאין לו יכולת לומר את כל ההגדה, ומה הדין לגבי מי שלא הודה להקב"ה בקריאת המגילה או בהגדה. תגובה למכתב בעניין הקושיא על המשנ"ב, מדוע התעלם מהרבה ראשונים שפירשו כי מה שאמר רבן גמליאל כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, אין הכוונה שלא יצא יד"ח ממש אלא שלא יצא כראוי, ובעניין למה לא אומרים לגבי הגדה של־פסח שקריאתה זו הלילא. בעניין ברכות ודברים שבקדושה כנגד בית הכסא שדלתו נעולה, והבהרת מרן שליט"א לגבי תשובות לשאלות הנשאלות ממנו בטלפון, במסגרת זמני 'קבלת קהל' בביתו. וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, אמירת סליחות לאחר השיעור לרגל המצב בארצה"ק, תפילה בעת צרה לכולי עלמא היא מדאורייתא, ודברי מהר"ח סנואני זצ"ל כי הנהגת הקב"ה עם האדם היא מדה כנגד מדה. מוצא מהר"ח סנואני ממחוז שרעב, התייחסות למה שאומרים בשמו כי מה שהם אומרים צירי במקום חולם, 'יש לזה סוד ויסוד על פי הסוד', ודברי מהר"ש שבזי זיע"א שהודה בעצמו כי זהו חירוף וגידוף. התייחסות למכתב שאלה לגבי הגירסא בתפילת שמונה עשרה, מחיה מתים אָֽתָּה רב להושיע, והאם המלה מוריד הטָל מורה על הפסק אתנחא, ולמה בימות הגשמים אין אומרים מוריד הגָּשם. יש לתקן הגירסא בקדושה, כבודו והודו 'מָלֵא' העולם, ולא מְלֹא העולם.

נושאי השיעור: בעניין החילוק שבין יחיד לרבים, באמירת אדם לחבירו 'לך לשלום', דברי בעל שדה יצחק (גואטה). תגובת מרן שליט"א למכתבי הרה"ג חיים לוי הי"ו מארצה"ב בעניין דלעיל, ולגבי מה שאין העולם חוששים להחזיק ולתלות דיוקנאות ותמונות. התייחסות למ"ש מרן שליט"א בשו"ת עולת יצחק כי בבית האבלים מכסים את המראות, כדעת היערות דבש. וביאור מחודש לגבי יוסף שראה דמות דיוקנו של אביו. ובירור דעת החפץ חיים ודעת החזון איש בעניין זה. תוספת שני דברים חשובים בעניין זה, ומכתב מהדיין הרה"ג הלל הלוי שליט"א. המשך בעניין 'לך לשלום' או 'לך בשלום'. תשובה לשאלה בעניין מ"ש מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק פרשת כי תשא, לגבי והעלֵיתָ והעלִיתָ, סימן אֵח"י. וביאור נפלא ממרן שליט"א כי זהו אינו סימן בעלמא, אלא שהדבר קשור אל יוסף הצדיק. והוראה למעשה כי רק גוערים על כך, אם טעה הקורא בספר תורה, אבל לא מחזירים אותו. בעניין פסיקת שופטי בג"צ כנגד בני הישיבות הקדושות שיחיו, מכתב נוסף מאת הר"ח לוי הי"ו בעיקבות מה ששמע מדברי מרן שליט"א [דרך הטלפון] שנאמרו בסעודת פורים, ומה שאמר הגר"ד לנדו שליט"א בעניין זה, ופירוש הנצי"ב בספרו העמק דבר לגבי הפסוק ושמרתם את כל חוקותי וגו' ולא תקיא אתכם הארץ. חשיבות ותועלת התפילות בתקופה זו, על כל הגזירות הפוקדות אותנו בעוה"ר, כי הן מצטרפות לתפילות הדורות שעברו. וביאור מה צריכים לכוון, כשאומרים ב'הפרת עצה', תופר עצת כל אויבינו וצרינו ושונאינו. תזכורת בדבר חשיבות הלימוד באגדתא דפסחא עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, וחלוקת החוברת בחנם למי שמקבל על עצמו ללמוד בה. ובשורה טובה בהוצאת הספר החדש זְהַב שְׁבָא, על הלכות פסח.

המעוניינים להעביר דרך מוסדות יד מהרי"ץ "זכר למחצית השקל" וכן "מתנות לאביונים", ניתן לעשות זאת כעת דרך האתר. קבלה נשלחת אוטומטית במייל חוזר. המעות יינתנו עבורכם 'ביום פורים עצמו' לנזקקים בני עדתינו ק"ק תימן יע"א, ושמות התורמים יועברו בעיצומו של יום פורים, לברכה ולהצלחה מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ברוכים תהיו!