שו"ת - שימושה של תורה

תשובה: אם הרסק לא מבושל נוטל ומברך על נטילת ידים, לפי דעת הרמב״ם וכמנהג תימן הבלדי, אם מטבל ברסק מבושל יטול ידיו אך בלא ברכה. ואם שם את הרסק על המאפה אין צריך נטילה וגם אם נוטל לא יברך, ואף שאינו משבעה משקין, בדרך כלל יש טיפות מים עליהן, ואם בודאי אין אפילו טיפת מים אחת, לא צריך ליטול את ידיו, משום דהוי כמי פירות שאינם מחוייבים נטילה.

תשובה: מותר, משום דהוא מצד ספק.

תשובה: מותר אף עם התיק.

תשובה: מסתבר שמותרת, כי אינו אוכלה.

תשובה: לכתחילה צריך לכסות, ובדיעבד יש לו על מה לסמוך.

תשובה: מפני דרכי שלום מותר לומר ערב טוב, ואפילו שלום יתכן שאין איסור מצד הדין, אם אומר רק בדרך נימוס ולא בדרך חיבה. ורק לשאול בשלום אשה, דהיינו מה שלומך, אסור.

תשובה: לא יברכהו כך, כי לינה שייכת רק בלילה.

תשובה: אסור משום ריבית.

תשובה: נראה שלא, כי המעקה מיועד רק לשמירה.

תשובה: מעיקר הדין לא, כי זה דבר מצוה.

תשובה: הרי היא שלו.

תשובה: מותר.

תשובה: לא, כי דוקא חתן שדומה למלך מלווים.

תשובה: מותר, אך לומר דבר שבקדושה כנגדה אסור אלא יצדד פניו, וכך הוא בזמנינו, וזה תלוי במנהג המקום.

תשובה: כן, והכל לפי העניין.

תשובה: לא. כי אין אלו תיבות מסוימות אלא הברות בעלמא, והראיה מזה שאי אפשר להבחין מי האשה העושה זאת, ר״ל אפילו אמא או אחותו, לא ידע כי הן הן, ולכן המנהג שמותר אפילו ביודעה ומכירה.

תשובה: כי תפילין הן חפצא של קדושה.

תשובה: לא, כי החלה כבר הופרשה.

תשובה: יעשה זאת כאשר מוריד כדי לבדוק את המזוזה, בכדי שלא לגרום ברכה שאינה צריכה.

תשובה: אין צריך גניזה כיון שהוא בראשי תיבות.

תשובה: תפילין על ספרים מותר, וספרים על תפילין אסור.

תשובה: לא יכתוב על הספר, ואפשר רק אם אין מקום, ודוקא דברי תורה.

תשובה: כן.

תשובה: יש נוהגים.

תשובה: כן.

תשובה: אם אביו מוחל, אינו חייב מיתה.

תשובה: מותר.

תשובה: אסור.

תשובה: נשתנו הטבעים. אך הרבה מן הדברים הכתובים שם נמצאו מועילים גם כיום.

תשובה: להדליק נרות מותר, ולבשל אפשר לתת למי שלא מקפיד על כך.

תשובה: צריך להטביל טוסטר, אך כיון שקשה להטבילו מחשש שעלול להתקלקל, יש לתת אותו למומחה [חשמלאי] יהודי שיפרקו ויחברו בחזרה, דאז נחשב שעשאו יהודי ואין צריך להטבילו.

תשובה: צריכים בדיקה, גם אם הם בתוך המקרר, ובפרט שעלולים להיות נגועים מחמת איכסון ממושך וכפי שהעידו המומחים. ועל כן יש לבדקם, לפזר על צלחת או לסנן במסננת תה ולהתבונן היטב.

תשובה: לכתחילה ראוי שיהיה על היין, אך אפשר גם בשאר דברים המשכרים העשויים מיין, ובפרט דיש אומרים שברכתם הגפן, אף שהמנהג לברך עליהם שהכל.

תשובה: לכתחילה ארוכים.

תשובה: לא.

תשובה: עדיף שהאשה תדליק בזמן, אלא אם כן יש חשש משום שלום בית.

תשובה: לכתחילה מותר להדליק, אבל יותר מהודר שמן הראוי לאכילה.

תשובה: תלוי לפי מנהג המקום, וכגון בתימן שרק פשוטי העם היו מעשנים ולא המכובדים, ברוב המקומות, ובזמנינו נראה שמותר.

תשובה: כי לאחד קשה לומר הכל, ואפילו אם הוא יכול להמשיך ולומר הכל לא ימשיך, דנראה כגרגרן.

תשובה: מותר, ועליו להוסיף על הקרע שלפני כן עוד טפח, או שיקרע בחלק אחר בבגד.

תשובה: מזמן שמתפללים מנחה בפועל, והמקילים יש להם על מה שיסמכו.

תשובה: מותר.

תשובה: אם שמח בראייתו יברך ואפילו בבין המצרים.

תשובה: לא, כי יש בזה שמחה.

תשובה: לא. ואדם שקשה לו מאד, יכול באופן שמוריד את ראשו ולא יכנסו כלל מים לגרונו.

תשובה: אסור דנחשב ככותב, ורק לדבר האבד מותר, לפיכך אם רוצה לצלם בחול המועד דבר שאחר כך לא תהא בידו אפשרות והזדמנות לצלם, מותר.

תשובה: מי שמתיר כל השנה, יתיר גם בספירת העומר.

תשובה: אינה נחשבת ספירה, אלא בפה.

תשובה: אינו נחשב לכלי, אך טוב להחמיר.

תשובה: בתימן לא הוסיפו דברי תורה כלל בזמן ההגדה, ואפילו תלמידי חכמים גדולים, ויש לנהוג לפי העניין.

תשובה: אין להשתמש בהם בלי בדיקת הרכיבים.

תשובה: אינו צריך הכשר, אלא ישטפהו היטב.

תשובה: ראוי.

תשובה: יש להחמיר.

תשובה: מותר להרימו לצורך גופו ומקומו, אך בכדי שיהיה מסודר וכדו' אסור.

תשובה: מוקצה משום כלי שמלאכתו לאיסור, ואם יש בזה סוכריה וכדו' כפי שמצוי, מותר לאכלה ואחר כך יניחה בעודה בידו היכן שיחפוץ, אך אם הניחה כבר שוב אסור לטלטלה ואפילו לילדים קטנים.

תשובה: אם התפילין בתוך כיסויים לא ירים אלא יכסם, ואם יכולים לבוא לידי בזיון מותר להרימם ולהניחם כחפצו.

תשובה: לפי בני אשכנז יש מקום להקל, ולפי השלחן ערוך אסור אפילו ביד אחת.

תשובה: בסתמא מותר, דכל דפריש מרובא פריש. ואם ודאי שנעשה בו חילול שבת, אסור.

תשובה: אם הוא ניגר כמשקה הוי משקה ואם לאו הוי כאוכל.

תשובה: כשפועל מותר, וכשאינו פועל יש מתירים גם כן, והמחמיר תבא עליו ברכה. [ויש להעיר כי כל זה מדובר במקררים הישנים, אבל במקררים החדשים שהם דיגיטליים, כבר הורו גדולי הרבנים שליט״א לאסור אם לא בהתקן שבת מיוחד, ואכמ״ל].

תשובה: יש מתירים, ולכתחילה יש לנקב חור, ומכל מקום פשוט שעדיף לפתוח לפני שבת.

תשובה: שנוי במחלוקת.

תשובה: אם הבושם טבעי מותר לו לברך כאשר נמצא עם אשתו לבד, אך כשיש עוד אדם אסור לו להריח.

תשובה: יש להימנע, ובמקום צורך גדול נוהגים להקל.

תשובה: טוב לשמוע הפרשה. אך אין זה מעכב, כי קריאת התורה חובת ציבור היא.

תשובה: מחמת מנהגנו שילדים מתרגמים לא הקפידו בזה, כי קולם חלש. ואכן אם המתרגם גדול יקרא באותו קול.

תשובה: יש להביט בכוס.

תשובה: ראוי להחמיר ולקדש שוב.

תשובה: יאמר שוב קדיש תתקבל.

תשובה: אינו נכון.

תשובה: לא.

תשובה: נראה שמותר, ומכל מקום יעשה זאת בשינוי, כגון ביד שמאל.

תשובה: בדיעבד יקבלו תוספת שבת לפני מנחה, והיינו שמקבלה רק לגבי המלאכות, ומכל מקום יש להשתדל שלא להגיע לידי כן.

תשובה: מעיקר הדין מותר ויש מתמירים.

תשובה: מותר, כי זו מלאכת עראי. [ואפילו קשירה תימנית הנחשבת מעשה אומן].

תשובה: אין יוצאים, ועל כן יש לקדש בנפרד או על הפת, אך באופן שלא יורגש בכדי למנוע מחלוקת וטינה.

תשובה: כן, לכתחילה.

תשובה: קדיש אחד רק לאחר הלימוד.

תשובה: יברך קודם הקדיש סמוך לברכות, כי יש עניין להסמיך הברכה לברכת התורה.

תשובה: צריך.

תשובה: לא.

תשובה: לא.

תשובה: אין לברך, כי כל דבר שעשוי למאכל אין מברכים על ריחו בורא מיני בשמים.

תשובה: דינו כדין אורח.

תשובה: שהכל, משום שהאגוזים טפלים לשוקולד. ואם אוכל את האגוז בפני עצמו מברך עליו העץ.

תשובה: כן.

תשובה: אם לא נהנה, לא יברך.

תשובה: ברכתה מזונות אף אם קובע עליה סעודה.

תשובה: יעשה תנאי לפני כן שאינו רוצה להצטרף לזימון, וכשלא עשה תנאי יזמן בשלושה, כי בזימון בעשרה יורגש הדבר ובעל הבית יתכן שיפגע או שלא יסכים.

תשובה: צריכים שיתחילו ביחד או יגמרו ביחד, ואם לאו לא יזמנו בעשרה.

תשובה: משום שעונים אחרי הרחמן, וזו עניה גם על הברכה, הואיל וסמוכים זה לזה ומשמעות דברי הרמב״ם שהכל ברכה אחת עד הסוף.

תשובה: לא, אלא יברך מיד.

תשובה: רק על הכוס.

תשובה: יש לאסור כשהאוכל ראוי לבני אדם, ורק כשאינו ראוי מותר.

תשובה: צריך משום שינוי מקום, ואמנם כל זמן שנמצא בחצר אין צריך לברך אף שהולך שם ממקום למקום.

תשובה: בספר קצות השלחן הסתפק האם חיוב הקדיש הוא דוקא כשלומדים כל העשרה ביחד, או אף אם לומדים בחברותות או ביחידות. על כן להלכה אין להקפיד והכל לפי הענין, דהיינו שאם לומדים בחברותות וכאשר יאמרו קדיש יפסיקו את לימודם, כלומר שבלעדי הקדיש היה לומד אחד מהם עוד זמן קמעא, ראוי שלא יאמרו קדיש. אולם לאחר שיעור, דרשה, שיחת מוסר, וכדו' מחויבים לומר קדיש.

תשובה: יטול שוב אך בלא ברכה, כי צריך נטילה לקדושה.

תשובה: מן הדין מספיק ליטול פעם אחת יותר מרביעית, וכן הוא המנהג בקהילותינו, ונכון ליטול שתי פעמים כל יד.

תשובה: מותר.

תשובה: לצרכי פרנסה מותר, אך לצורך מסחר ועסקים אסור.

תשובה: יאמר קדיש היכן שנמצא.

תשובה: יאמר קדושת.

תשובה: לא צריך, כי כבר יש עליו את כסויו.

תשובה: אינו צריך לחכות.

תשובה: ימשיך ויאמר השם אלהי ישראל שיש בו משמעות, או שיאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

תשובה: מן הדין נקיטינן שאין איסור לא תתגודדו במקום מנהג, אבל מ"מ ראוי להימנע כי אינו דרך ארץ, כעין דקיימא לן, לא יעמוד בין היושבים ולא ישב בין העומדים, כיון שהנפילה מורגשת אבל יטה קצת על צד שמאלו, באופן שאינו ניכר.

תשובה: לא, משום טורח ציבור.

תשובה: אפשר אם יש סיבה, כגון יארצייט וכיוצא בזה.

תשובה: רק את ראשו מעט.

תשובה: מותר.

תשובה: לפי הגר״א אין להפסיק כלל, לפיכך לא יפסיק, אלא יאמר ברוך אתה ה' ויענו ברוך הוא וברוך שמו בקול נמוך ובמהירות, וימשיך מיד מגן אברהם.

תשובה: ימשיך, כי זה מותר מעיקר הדין רק שאין צריך מפני שעוסק במצוה פטור מן המצוה.

תשובה: ימשיך בתפילתו ולא יפסיק לשמוע ברכת כהנים, אך אם הוא נמצא לפני שים שלום יפסיק וישמע. [ונראה גם כן שיענה אמן, לפמש״כ גאון עוזינו מהרי״ץ בעץ חיים סדר מוסף ראש השנה, דף ע״ב עמוד א' בשם ד אברהם בנו של הרמב׳׳ם].

תשובה: עד שיגיע הש״ץ לקדושה [ובערבית עד הקדיש], ואם דחוק המקום יחזור כשמתחיל החזרה, ומעיקר הדין סגי כדי הילוך ארבע אמות.

תשובה: אם נמצא בצד ולא ניכר שינוי יטה לכיוון הנכון, אך לא ישנה מהציבור להתפלל לכיוון ההפוך לגמרי.

תשובה: יתרחק לפחות ארבע אמות.

תשובה: לא חייב, ואם מפריע לכוונתו מותר, וירימנו בסוף הברכה.

תשובה: אם עומדים כך בפני גדולים באותו מקום מותר, ואם לאו אסור.

תשובה: יאמרו בלחש אף אם לא יכוון בו.

תשובה: קריאתה דומה להגיית האות סמ״ך, רק שמעט יותר חזק ועמוק, ואם קראה כסמ״ך ממש וכיוצא בזה יצא ידי חובה.

תשובה: מלרע, כי הזקף על התי״ו, אלא שיש להרים האל״ף מפני הטעם שופר הולך שתחתיה.

תשובה: המנהג שגוערים על כל דבר, גם על געיא, אך מחזירים רק אם משנה משמעות.

תשובה: מעיקר הדין מותר לשבת מיד, וראוי להחמיר עד אחרי אמן יהא שמיה רבא.

תשובה: לא ראוי, [והארכתי על זה בס״ד בתשובה שעדיין לא נדפסה].

תשובה: אם יש סיבה מותר להתפלל שם, עד שעה לפני הזמן הרשום בלוחות. ומנהג תימן שהנץ הוא מחצית השעה לפני הזמן הכתוב בלוחות.

תשובה: מדינא פטור מתפילה בציבור, וראוי לשכור אחר שישמור עליו בזמן התפילה, אך אין זה חיוב.

תשובה: אכן ראוי להימנע מכך, ושורש הענין הוא מדברי התוספות הטור והרמ"א, שבני מלכים היו קמים עם ניגונים ושירים, ועל כן אסרו חז״ל לעשות זאת לפני התפילה.