-
ל"ג בעומר בקבר רשב"י זיע"א
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
פעולת צדיק
מנויים לחיים
מיני תבלין וקליות
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
457 אורחים

מדוע נקרא רבי שמעון בר יוחאי ולא בן יוחאי

    
מספר צפיות: 4678
מדוע נקרא רבי שמעון בר יוחאי ולא בן יוחאי
 
מתוך שערי יצחק השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק בא ה'תש"ע
 
קודם שניכנס לנושא לפני ולפנים, אולי נפרע חוב קודם. דיברנו על ר' שמעון בר יוחאי, שאלנו למה נקרא בשם בר יוחאי ולא בן יוחאי, כמו ר' חנניה בן עקשיא או ר' עקיבא בן יוסף. מדוע דוקא על ר' שמעון נתפס לומר בלשון ארמית בר יוחאי.

יש לנו בס"ד לפחות ארבעה תירוצים לשאלה הזו.

תירוץ ראשון, חסידיש. ראיתי בספרים של חסידים שאומרים רעיון, אולי נתחיל איתו כי הוא כתוב. לכאורה יש שאלה דומה, למה אומרים בר מצוה ולא בן מצוה. ילד שמגיע לגיל שלוש עשרה, אומרים שהגיע לבר מצוה. הרי מצוה זה בלשון הקודש, בר זה בארמית, א"כ או שתגיד בר תפקידתא, או שתגיד בן מצוה, אי אפשר לתפוס חלק בלשון הקודש וחלק לשון ארמית. הם מסבירים את הכוונה, שעד עכשיו, עד גיל 13 הוא ילד לעצמו, לא מצטרף למנין וכו' כאדם פרטי לעצמו. עכשיו שהוא בן 13, הוא כבר נהיה כללי, כבר מצטרף למנין ונכלל בערבות של עם ישראל. בר מלשון חוץ. דהיינו, עכשיו הוא חוץ מעצמו, יצא מהעצמיות שלו ונהיה חלק מכלל ישראל.

גם ר' שמעון בר יוחאי במדרגה כזאת. בעצם אינו איש של עצמו, הוא במדרגה גבוהה של כללות עם ישראל, הוא יצא מהעצמיות שלו. על זה נאמר ויוצא אליהם את שמעון, אמרנו שבפסוק הזה רמוזה התורה של רשב"י. נתן לכם מטמון באמתחתיכם וכו' ויוצא אליהם את שמעון, זהו רבי שמעון בר יוחאי. הקב"ה הוציא את ר' שמעון מעצמו, הוא כבר לא שייך רק לעצמו, אלא נשמה כללית השייכת לכלל ישראל. נעשה אדם נאמר בעבורך, נעשה תיקון של העולם על ידו.

אם כי יש פירוש אחר, שגם הוא נכון. אמרנו שכתוב את שמעון, 'את' לרבות את רבי עקיבא. הרי ר' עקיבא ניכנס בשלום ויצא בשלום, הוא היה בדרגא גבוהה. גם אלישע אחר היה בדרגא גבוהה מאד. בדרגא כ"כ גבוהה שאנחנו בכלל לא מבינים לאיזה פרדס הם נכנסו, ומה היה החטא של אלישע אחר, ואחרי ככלות הכל אפי' שהיה בדרגא כ"כ גבוהה, נהיה אח"כ כזה קיצוני, שהיה נידון אם בכלל יש לו עולם הבא. אבל גם ר' עקיבא שניכנס בשלום ויצא בשלום, צריך לדעת שגם זה לא כל כך פשוט. הגמ' אומרת בדף ט"ו עמוד ב' בסוף דבר מבהיל, ואף ר' עקיבא ביקשו מלאכי השרת לדוחפו. הדבר לא פשוט. גם גדולי עולם, כמו בן עזאי ובן זומא ואלישע אחר, נדחפו. ר' עקיבא בקושי ניצל, אמר להם הקב"ה, הניחו זקן זה, שראוי להשתמש בכבודי. אלו דברים גבוהים, אנחנו לא מבינים מה היתה הטעות, אבל אנחנו יודעים שהם נכנסו לחדרי מרכבה.

לכאורה מפה משמע שר' עקיבא היה הגדול שבהם. כי כתוב אמר להם ר' עקיבא, משמע שהוא זה שהדריך אותם, אמר להם כשתגיעו למקום אבני שיש טהור וכו'.

אבל יש מקום שלכאורה משמע שדוקא אלישע אחר היה הגדול שבחבורה. בזוהר חדש פרשת לך לך כתוב, אמר ר' זריקא, רב דמחבריא, אלישע בן אבויה הוה. הראש מארבעת החברים היה אלישע בן אבויה. זה לא כ"כ מסתדר לי עם הגמ' שאמרה אמר להם ר' עקיבא. אבל ראיתי שאכן בכמה מקומות בזוהר כתוב, אמר ר' עקיבא לתלמידיו, משמע שהם היו בבחינת תלמידים שלו. בשלשה מקומות כתוב לתלמידיו, ובמקום אחר כתוב אמר להם לחבריו. א"כ אם נרצה ליישב את כל הסתירות, נצטרך לומר שזה תלמידים - חברים. אנחנו לא יודעים בדיוק מי יותר ממי בדרגא, אבל פחות או יותר משמע שהם שווים. או שיכול להיות שהם שווים, אבל ר' עקיבא היה יותר גדול. חשוב לנו להבין זאת בשביל ההמשך בע"ה.

בכל אופן, אחרי ככלות הכל, ר' עקיבא נרמז בפסוק ויוצא עליהם את שמעון, את לרבות רבי עקיבא, הוא טפל לר' שמעון בר יוחאי. ר' שמעון בר יוחאי הוא שגילה לעולם את סודות התורה, את הנשמה והפנימיות של התורה. ר' עקיבא כמה שהוא היה גדול, אבל לעומת רשב"י היה טפל.

יש פירוש אחר שכתוב במדרש, ויוצא אליהם את שמעון, למה דווקא את שמעון? ר' עקיבא הוא היה הגלגול של שמעון בן יעקב. יש חשבונות בזה, שלכן נהרגו בשכם 24 אלף, וגם בשיטים, וגם לר' עקיבא היו 24 אלף תלמידים. יש בזה חשבונות עמוקים מיני ים, איך נהיו הדברים האלה. בכל אופן ר' עקיבא הוא גלגול נשמתו של שמעון.

אבל יש פירוש במדרש, פשט. ויוצא אליהם את שמעון, דרך אדם הנמצא בבית האסורים, שנותנים לו לחם צר ומים לחץ. ואח"כ כשהוא יוצא משם, הוא יוצא רזה מצומק ומדוכדך. אבל בשמעון בן יעקב נהג יוסף חסד, למרות ששמעון ציער אותו והוריד אותו לבור וכו', כמו שכתוב ויאסור אותו לעיניהם, בכל אופן יוסף האכיל אותו והשקה אותו. א"כ כששמעון יצא מבית האסורים, הוא לא יצא רזה ומצומק, אלא בריא ושמן. ויוצא אליהם את שמעון, לא שמעון רזה, אלא את, אחד כזה חזק בריא וחסון. את שמעון, שמעון עם תוספת. משהו מיוחד. זה כתוב בבראשית רבה, לא במילים האלה, אבל זה המשמעות והמובן של הדברים. ולענייננו, אם אנחנו לוקחים את זה לרמז על רשב"י, אז פירושו שרשב"י זה משהו מיוחד, משהו כבד, שמן, משהו חשוב מאד, שהוא מלא וגדוש בתורה. בכל אופן איך שהוא מפרש את העניין הזה, האדמו"ר שמפרש כך, שהוציא אליהם את שמעון, הכוונה שרשב"י הוא שייך לכללות עמ"י, והוא בר מעצמו. זה תירוץ אחד.

אבל יש כמה פירושים יותר פשוטים וברורים.

הפירוש הפשוט, שבר יוחאי, בגלל שהזוה"ק כתוב בלשון ארמית. וזה לא בחינם, זה שהוא כתוב בלשון ארמית. כתוב בזוהר עצמו פרשת תרומה, מהרי"ץ מביא את זה לגבי הקדיש, שכיון שהכח של הקדיש בא לשבור את כח של הסטרא אחרא, לכן אומרים אותו בלשון ארמית. לשון הקודש זה דרגה גבוהה. אבל לשון ארמית הוא לישנא דסטרא אחרא. אז אנחנו מכניעים את הסטרא אחרא בלשון שלו עצמו. דהיינו כדי להאבק אתו צריך להלחם איתו בנשק שלו, ויגזול את החנית מיד המצרי, ולכן זה כתוב בלשון ארמית. מהרי"ץ מביא הרבה טעמים למה אומרים קדיש בלשון תרגום, וזה אחד הטעמים. וכך מהרי"ץ כותב, קדושתא דא סליק בכל סטרין לעילא ותתא, ובכל סטרי מהימנותא... ואנן בעינן למימר ליה בלישנא דסט"א, ולאתבא  בחילא תקיף איש"ר, בגין דיתבר חילא דסט"א ואסתלק ביקריה יקרא דהקב"ה על כלא וכו'.

אגב, מפה רואים הוכחה שהדברים כפי שיטת התוספות. כי רש"י מפרש, בכל כוחו, בכל כוונתו. אבל פה זה על פי הזוה"ק, וע"פ התוספות, דהיינו בקול חזק. צריך להגביה את הקול. לא מספיק בכל הכוונה, אלא בקול חזק ממש. בכל אופן, אומר מהרי"ץ, בגין דיתבר חילא דסט"א. אם כן זה התשובה גם למה הזוהר עצמו נכתב בלשון ארמית, בגלל שזה בא לשבור את הכח של הקליפות, וא"כ צריך להשתמש בלשון שלהם. וכיון שרשב"י התייחד בספרו בארמית, לכן אומרים את שמו בר יוחאי.

פירוש שלישי למה נקרא בר יוחאי, הרי ידוע שהמלים שמעון בר יוחאי, גימטריא שבת. תעשו חשבון. כי כתוב שר' יהודה היה קורא לר' שמעון בר יוחאי בשם שבת, מה שבת קודש לה' אף רשב"י קודש לה'. ממילא אם אומרים בן יוחאי, זה מקלקל את הגימטריא, לכן אומרים בר יוחאי. וזו הסיבה שאומרים את פיוט בר יוחאי בשבת, לכאורה אין שום קשר לשבת. לכה דודי לקראת כלה, בסדר, אבל מה קשור לשבת בר יוחאי נמשחת אשריך, אלא בגלל שרשב"י נקרא שבת, במעלה שלו הוא בגדר שבת.

אפשר להבין זאת גם בסגנון אחר. הגמ' במסכת שבת דף י"א אומרת, מי שתורתו אומנותו פטור מהתפילה. קרית שמע הוא חייב, לקבל עול מלכות שמים. אבל מתפילה פטור מי שתורתו אומנותו. והגמ' אומרת, כמאן, כר' שמעון בר יוחאי וחבריו. הם פטורים מתפילה בגלל שתורתם אומנותם. פירושו, שלא מפסיקים את הלימוד בכדי לעסוק במלאכתם. כל החכמים האחרים, ר' יצחק נפחא, ר' יוחנן הסנדלר, הלל ושמאי, כולם היו עסוקים במלאכה. היחיד או היחידים שלא עסקו במלאכה, אלא עסקו רק בלימוד תורה, זהו רשב"י. לכן הוא נקרא שבת, דהיינו אצלו כל השבוע זה שבת, לא תעשה כל מלאכה.

פירוש רביעי אפשר להגיד ע"פ הגמ' במסכת סוכה דף מ"ה ע"ב, הגמ' אומרת שיש 36 צדיקים שרואים באספקלריא מאירה. ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י ראיתי בני עלייה, והן מועטין. אם אלף הן, אני ובני מהן וכו', אם שנים הן, אני ובני הן. שואלת הגמ', ומי זוטרי כולי האיי?... והא אמר אביי, לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר, אשרי כל חוכי לו, ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו. מתרצת הגמ', לא קשיא. הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר.  רש"י מסביר, דעיילי בבר, הכוונה שהם נכנסים ברשות. בלא בר, בלא רשות. דהיינו, יש צדיקים שהם לא יכולים להיכנס כרצונם אלא עד שנותנים להם רשות. רשב"י עיילי בלא בר, בלי רשות. רבינו חננאל אומר פירוש אחר, הא דעיילי בבר, זה רשב"י, דהיינו שהוא צדיק ובנו צדיק. גם רשב"י היה צדיק וגם בנו אלעזר, וכיון שהוא ובנו צדיקים, לכן יש להם מדרגה יותר גבוהה. אם כן, אולי לפי זה אפשר להבין למה נקרא דוקא בר יוחאי.

אמרנו בסייעתא דשמיא סה"כ ארבע פירושים. כי אין דבר שנקרא לחינם. למרות, שמי ששם לב בסידור, בנוסח בריך שמיה אנחנו אומרים, אמר רבי שמעון בן יוחאי. בכל הספרים זה כך. אולי יש חזנים שאומרים בע"פ בר יוחאי מתוך הרגל. אבל גם זה לא ברור אם זה מקורי. מישהו בדק וראה שברוב המקומות, גם בזוהר, כתוב ר' שמעון בן יוחאי. כנראה מה שהתפשט להגיד בר יוחאי הוא בעקבות הפיוט בר יוחאי נמשחת אשריך. הפיוט הזה התחבר לפני ארבע מאות שנה בערך, ע"י ר' שמעון לביא מחבר ספר כתם פז. וכיון שהפיוט הזה כ"כ התפשט, נתרגלו לומר בר יוחאי, אבל אין לנו ראיה שדוקא הוא מכל החכמים נקרא בר. ואם יש לפעמים מקומות בודדים שכתוב בר, גם אצל חכמים אחרים לפעמים כתוב בר.,כך שזו לא ראיה שכך הוא מדורי דורות. אבל בדורות האחרונים התקבל כך, ולכן הבאנו טעמים מדוע התפשט לומר בר. דהיינו, יכול להיות שאין כאן שאלה מעיקרא, אבל אי אפשר לומר שאין שאלה בכלל, כי בסופו של דבר התקבל לומר בר, ויישבנו למה.

כהערה צדדית, אנחנו בעז"ה אנו עומדים לסיים בסוף החדש את חומש בראשית בסדר הלימוד בזוהר היומי. אולי נעשה איזו סעודה קטנה. אולי מישהוא יקח על עצמו לארגן את זה. ובעוד שנתיים נעשה בל"נ סיום על כל הזוהר הקדוש. התחלנו בשנה שעברה בר"ה, ועכשיו סיימנו ספר בראשית, שהוא חומש גדול. אני חושב שכדאי לחזק את העניין הזה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
שר שלום קשת
ת"ת עטרת חיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ישיבת פרי עץ חיים
אור ההלכה
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מועדי השם
ארז יחיאל
מצות טעמו וראו
מצות מסורת
עבור לתוכן העמוד