מכתבים ושאלות ותשובות

אחד ממתפללי ביה"כ (בימות החול) יהודי תימני, של"ע שיכל את בנו בדמי ימיו, רוצה להכניס ס"ת לבית כנסת זה שבו מתקיימים מידי יום עשרות מנינים ובהם אלפי אנשים ב"ה, וכך יעלו לנפטר זכויות רבות שיקראו בס"ת שלו תמידין כסדרן מידי יום. אלא שהעירו לו, כי הלא דעת מהרי"ץ שספרי תורה שלנו מוחזקים בדקדוק גמור כמפי משה מפי הגבורה (פעולת צדיק ח"א סי' כ"ד) ואם נמצא בהם שינוי ממסורת דידן מוציאים ס"ת אחר.

שלום לכבוד הרב. שאלה היא האם לחתן מותר לפגוש עם ארוסתו או לדבר בשיחת טלפון שבוע לפני החתונה? האם זה רק מנהג אשכנזים, או גם אצל התימנים? אני בעצמי תימני, וברצוני לדעת אם זה מנהג או הלכה? תודה מראש על התשובה

למרן המאור הגדול וכו' כש"ת הגה"צ רבי יצחק רצאבי שליט"א. הסתפקתי אדם שיש לו אפשרות או לנסוע ברכב, שיש גם הענין קצת של שכר פסיעות לכמה שיטות, ולהיות מעשרה ראשונים, או ללכת ברגל לבית הכנסת, שיש יותר הענין של שכר פסיעות, ולא יהיה מעשרה ראשונים, מה עדיף? והטעם?

האם מותר לשמוע שירים בזמן הזה? מה הם השירים שע''פ ההלכה מותר לשמוע? חילונים, מחללי שבת, קונצרט מעורב גברים עם נשים? נשמח לקבל תשובה מכת''ר כיון שלפחות פה במכסיקו הענין פוגע בהרבה בחורים, ולפעמים הם שרים לידי שירים, וגם שאלתי מה אני צריך לעשות.

למרן שר התורה הגה"צ רבי יצחק רצאבי שליט"א. הסתפקתי אדם שיש לו אפשרות להדליק נרות חנוכה במנורה שקיבל מירושה מאדם גדול וצדיק, אולם המנורה כמובן ישנה מאד, ומאידך יש לו מנורה יפה וחדשה מאד, במה עדיף להדליק? והטעם?

למרן רבן של ישראל הגאון האדיר רבי יצחק רצאבי שליט"א. האם מותר לטחון פירות שביעית לילדים, או לא, כיון שנשאר הרבה שיירים מהפירות בכלים שטוחנים בהם ונזרק לפח. בברכת כהנים באהבה כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

לכבוד מו"ר הגאון הרב יצחק רצאבי יחשל"א. רציתי לשאול את כת"ר נר"ו בעניין הדלקת נרות חנוכה לדרים בקומה ה-7 ואילך. האם יש מקום לומר שידליקו בחלון, כאשר החלון פונה לרה"ר, היינו כביש ראשי שיש שם עוברים ושבים, או שמא עדיף להדליק סמוך לפתח מבפנים? מה הדין כאשר ההדלקה לא מתבצעת ממש סמוך לפתח, אלא יש כעין מבואה ("לובי") קטן באורך מטר בערך מהדלת, ושם אפשר להדליק, האם עדיין מיקרי סמוך לפתח? יורנו המורה לצדקה ויבוא שכמ"ה.

א. איתא בברכות (כד ע"ב) המתעטש בתפילתו סימן יפה לו וכו'. האם אדם המתעטש מחמת "אלרגיה" (רגישות הנמצאת אצל חלק מבני האדם בפרט בתקופת ה"אביב" וגורמת פעמים רבות להתעטשות) באמצע התפלה הוא גם סימן יפה לו, והטעם? ב. אדם שמתעטש בשעה שמדבר על המת יש נהגו שימשוך את אזנו [ספר אוצר כל מנהגי ישורון ס"ס לט]. ויש החולקים וכותבים שאין זה מנהג ישראל והוא מדרכי האמורי ואין לעשות כן [שו"ת משנה הלכות חי"ב סי' קלז]. וע"ע מה שהארכנו בזה בגליוננו הקטן 'פנינים' (גליון פ' עמ' ג). מה דעת כת"ר בענין זה? ג. האם מותר לאיש לומר לאשה המתעטשת "אסותא", והטעם?

"למעכ"ת ידידנו אלופנו ומיודענו הרה"ג יניב שליט"א נסיר, חכם שלם באין יתיר ולא חסיר, וכל תקלה ומכשול מסיר. הן אמת גם דעתי הענייה מסכמת לדבריו הנכוחים להתיר לילדים טלטול בעלי־חיים בשבת כדי לשחק בהם, מטעמיו ונימוקיו, אף כי היה קשה בעיני להשיב בכתב מפאת שאין רוחנו נוחה מעצם ההתעסקות בבעלי חיים טמאים, כל־שכן ובפרט בשבת־קודש חמדת הימים..."

שלום כבוד הרב. רציתי לשאול מדוע אין עונים אמן אחר אמירת "תתפרקון ותשתזבון" בסוף ההושענות, הרי יש שם הרבה בקשות. תודה, אהרן שלמה

א. בחור מעדה אחרת אמר לי שלתימנים לא היו צדיקים וגאוני עולם כמו בשאר העדות... מה צריך לענות לו? לשתוק ולא להיכנס למחלוקת? או שמא צריך למחות על כבודם של חכמי תימן נע''ג? ב. איזה חלקים בשע''ה בחורי ישיבות (קטנות) צריכים ללמוד? ג. האם מרן שליטא כתב דברים וענינים הקשורים לשמיטה? (אוצר בית דין, היתר מכירה וכו')? ד. איך אפשר לדעת שהאתרוג התימני הוא באמת אתרוג תימני ולא אחר (בשיטת גידול)? והאם הכשר של רבנים אחרים על אתרוגים תימניים, הוא טוב ואפשר לסמוך על זה?

שלום רב למו"ר שליט"א. זיכני הבורא ברחמיו לשבת באהלה של תורה והנני לומד בכולל בראשות הרב נידאם שליט"א. סדר הלימוד הוא בעיון (גמרות, ראשונים, ב"י, שו"ע משנ"ב ביה"ל ואחרוני זמננו מכיון שהלימוד הוא על דרך הספרדים בקשתי ושאלתי היא עצה כיצד להשלים את הלימוד בספרי רבותינו חכמי תימן, כדי להוסיף את דעות האחרונים מעדתנו הקדושה. אשמח לקבל פירוט

לכבוד מרן הגאון האמיתי והישר מאד רבינו הגדול שר התורה רבי יצחק רצאבי שליט"א. אחד שלא טועם טעם בשר בגלל הקורונה ה' ירחם. האם יש לו חיוב לאכול בשר ביום טוב? וכן אם לא טועם טעם יין, בגלל הקורונה, האם יש לו חיוב לשתות רביעית יין בחג? בברכת כהנים באהבה, כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

"לכבוד מו"ר מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. בפסוק ונסתם גיא הרי (זכריה י"ד, ה') שאנו קוראים בהפטרת יו"ט ראשון של־סוכות. ידוע כי ישנם שתי נוסחאות בקריאת תיבת 'ונסתם'. האחת ונַסתם בפת"ח תחת הנו"ן. והשנית ונִסתם בחיר"ק תחת הנו"ן. וכתב מהר"י קרא שזו מחלוקת בין ספרי בבל המנקדים ונַסתם בפת"ח לבין ספרי ארץ ישראל המנקדים ונִסתם בחיר"ק. וכבר האריך בזה הרב מנחת שי, שבכל ספרים שלנו כתוב ונַסתם בפת"ח. אך יונתן תרגם ויסתתים, נראה שהוא קורא ונִסתם בחיר"ק. וכן הביא מפירש"י והראב"ע. והנה אנחנו קוראים ונַסתם בפת"ח, ומתרגמים ויסתתם. ומסתברא שהיתה נוסחת אבותינו כבני בבל, ואף שראו את התרגום לא הזחיחו נוסחתם מפניו..."

א. האם ניתן להסתמך על דעת מור"ם סוף סימן י' באורח חיים, או עכ"פ לצרפה, לפטור מציצית בגדים שאין ב' כנפות מאחור כגון סוודרים וכד'. לדידן שצורת העיטוף בטלית גדול בברכה בלא השלכת ב' ציציות לאחור. ב. ראיתי למרן השו"ע בסוף סימן לד שפסק שלא ליתן תפלין של-רש"י ושל-ר"ת בכיס אחד, כי אחד מהם חול ואסור להניחו בכיס של תפלין. האם יש בעיה במה שהמנהג פשוט להניח ספרי תורה תימנים עם שאר ספרי תורה באותו ארון קדש, ואפילו אם נמצי לומר שקורין בשניהם בברכה, הרי עכ"פ ממה נפשך אחד מהם חומש. וכמו כן האם יש לימנע מלהחליף תיק ששימש ספר אחד לשמש ספר אחר, מטפחות ושאר תשמישי הספר. ג. מגילה תימנית בה הסופר הניח רווח פרשה סתומה לפני פסוק ביום השביעי כנהוג, מה דינה לספרדי שמנהגם להניח פ"ס לפני פסוק גם ושתי, ולהפך.

"צופה הייתי בשולחן ערוך המקוצר או"ח סי' צ"ח ס"ג וראיתי שלא נוהגים לאכול שלש סעודות ביו"ט, אבל אני הייתי סבור שהתימנים נוהגים בכל כדברי הרמב"ם, והרי הרמב"ם פסק (פרק ל' משבת הלכה ט') שגם שלש סעודות עושין ביו"ט כבשבת, אז אני שואל האם יש איזה סיבה למה לא נהגו בזאת כדבריו, או האם יש שיטה אחרת בביאור דבריו, והאם היה היו חוגים ועדות בתוך עדת תימן לפנים בישראל, שכן נהגו בשלש סעודות ביו"ט, וכפשטות לשון הרמב"ם? יורנו המורה, יעקב אבן-פינה."

השו"ת בעניינים דלקמן: האם מותר לגננת בביתה לעשות מלאכה קלה לבעלה וכדו'. עמידה בוידוי יוהכ"פ לאשה מעוברת. ביבול נכרי בשביעית. שאלות בדקדוק הקריאה בתורה. כתיבת תפילין בקנה או בנוצה, והאם עושים את האותיות המשונות גם בתפילין. שאלות שונות. צורת נפילת פנים, שכחת התכלת גם בתימן, תפילה על המגיפה בפיטום הקטורת ליחיד או למתפלל אצל עדות אחרות, שמיעת תקיעות של־אשכנזים או ספרדים, המתפלל בראש השנה אצל ספרדים כיצד יעשה במוסף. ברכה על נטילת ידים לטיבול תפוח בדבש, תקיעה בשופרות של־תימן בזמנינו, האם מותר לנשים לתקוע בראש בשנה תקיעות מיותרות. הבטה בתמונות המחבלים שברחו מהכלא הישראלי. סופר סת"ם ספרדי בכתיבת תפילין תימני. תימני ששמע תרועה טו טו טו וכו' האם יצא יד"ח. מדוע משנים בנוסח "עלינו לשבח" בעשרת ימי תשובה. אוצר בית דין. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

השו"ת בעניינים דלקמן: כשהזמן דחוק בתפילת ליל שבת, האם לדלג על במה מדליקין או על בר יוחאי. שאלה למרן שליט"א. תיקון על עוונות. הדס שוטה. דין ספר תורה תימני שהוסב לספרדי. שו"ת בענייני הלכה ומנהג. סעודה לזכר הנפטרת בתום 11 חודש. כתיבת ברכת "שנה טובה" במכתב במייל או בדואר. תפילין מהודרות על פי מנהג תימן. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

"לכבוד הרב הגאון מו"ר כקש"ת רבי יצחק רצאבי שליט"א. אחדשה"ט. רציתי לקבל חוות דעתו דעת תורה אודות קטע מ"ליקוט מאמרי חכמים/מדרש" שמצאתי בכתב יד הבא מתימן שנמצא כעת בספריית לונדון. בקטע האמור מובאת הסוגייה אודות תפילת ערבית רשות או חובה ומינויו של רבי אלעזר בן עזריה לנשיא [ברכות כז-כח] ומענין לענין מזכיר הלכות שחיטה ועניני תפילין ועוד וגם את מעשה מרב כהנא וסליק בנו וכן את המעשה מעוקבא בר רב אדא... אולם שתף הדברים וכן שמות החכמים מרובה השיבושים [רבי טרפוס התורגמן] ונוסף על כך כמה לשונות קשים שיש בהם עזות פנים העלו חשד בלבי שמא המעתיק בדה דברים אלו מלבו ואולי אף התכוין לזלזל ח"ו בחכמים. ועל כן האם ניתן להעתיק מכתב יד זה או להביא ממנו רק חלקים, או מוטב לנהוג בשב ואל תעשה ולהמנע לגמרי..."

השו"ת בעניינים דלקמן: בעניין התפילה להפרת עצה למהר"ש שבזי זיע"א. שאלות כלליות. תיקון חצות. נטילת ידים בכלי חד פעמי. כיבוס בתשעת הימים. שאלות שונות בענייני כשרות. בגדר שינת אפרקדן. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

השו"ת בעניינים דלקמן: שילוב מנהגי תימן בבי"כ בישוב. מגילת איכה. שמות עדי קידושין. מלאכת זורע בשבת. ישיבת האבלים משמאל הפתח. יציאה לנופש משפחתי בתוך אבילות שלושים יום על אחות. נטילת ידים. מוקצה המתחדש בשבת. חזרה על שמות קודש. זמן החלפת הבגדים במוצ"ש שחל בו ליל תשעה באב. חיסון קורונה לצעירים. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

השו"ת בעניינים דלקמן: ציצית תכלת, האם ראוי ללובשה, והאם מרן שליט"א לובש תכלת. סילוק קיני יונים בחלונות הבית. נדרים לבית הכנסת מחוסר ברירה. שו"ת בענייני שבת וכשרות. שו''ת בעניינים שונים. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

"מה־טוב ומה־נעים שבת אחים גם יחד, קהילה חשובה בעיר חריש ת"ו בשם אחוות אחים נקובה, בה נאספו ונקבצו מסלתה ומשמנה של ק"ק תימן יע"א החטובה, עשרות משפחות כן ירבו ברבות הטובה, ועל ראשיהם נצבים אנשי־חיל רבי פעלים לתורה ולתעודה, כש"ת הרב יאיר שרפי נר"ו, ור' איתמר עובד נר"ו, וכבר הקימו שני מניינים לתפילות בנוסח בלדי ושאמי, כולל ערב, תהלים בשבת בנוסח תימן, ומוציאים לאור עלונים 'נחלת אבותינו' להפצת תורה והלכה ומורשת אבותינו נע"ג, ועוד ידם נטויה..."

בבית הכנסת שלנו, יזמו הגבאים רעיון מבורך לזרז את צעירי הצאן להשתתף בתפילות, ולעודדם לעלות 'שישי' ותרגום, ע"י מבצע חלוקת פרסים. צורת המבצע היא, שהילדים הבאים בשבת לביה"כ וכן הילדים שמתרגמים מקבלים כרטיסים ועליהם רשום מספר, שהוא מספר הנקודות המגיע לילד עבור ההשתתפות בתפילה וכו'. ומידי תקופה תיערך מכירת פרסים וכל ילד יוכל לרכוש ללא הגרלה פרסים ע"פ מספר הנקודות שבידיו. ונתעוררו כמה מהמתפללים לשאול האם יש כאן משום א' מוקצה. ב' שטרי הדיוטות. ג' הכנה משבת לחול [שהרי אי אפשר להשתמש כעת בכרטיסים רק במכירה שתיערך בימות החול]. ולמעשה איך ראוי לנהוג? כמו כן מה דין מדבקות המלמדות על מנהגי תימן ועל רבותינו חכמי תימן, והילדים היו צריכים להדביקם באלבום. האם הם מוקצה? היות והן מיועדות להדבקה באלבום.

"שלומות יגיעו לאלף ולרבבה אל מול הדרת ויקרת מורינו הרב הגאון הגדול אביר הרועים לו זרוע עם גבורה להעמיד מנהגי אבהתין קדישין כש"ת רבי יצחק רצאבי שליט"א. בלמדי השנה בהלכות פסח עמדתי על ענין טעם הזרוע והביצה שבליל הסדר שהוא זכר לזרוע הנטויה', כמ"ש הב"י (סי' תעג) בשם הירושלמי משום דבעא רחמנא למפרק יתנא בדרעא מרממא. והנה ראיתי לכת"ר בספרו הבהיר שע"ה (סי' צ ס"ו) שהעלה ירושלמי זה אך לא זכיתי להבין..."

תשובות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לשאלות שנשאל השבוע מאת הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים, בעניינים הקשורים לתקופת המלחמה שנסתיימה כעת בעש"ק נשא התשפ"א. כגון: אם מותר לכהן ליכנס לאוהל המת כשיש אזעקה. הזיק תוך כדי ריצה לחדר מוגן. ליכנס לבית חבירו בלי רשות כששומע אזעקה. אם מותר לאשה לטבול לפני השקיעה כשחוששת לטבול בלילה, שאז המהומות מאד קשים. הודעה למשפחת הרוג בחג. האם מותר לתושבי לוד ת"ו להוריד המזוזה מפני הפרעות. האם מותר להדליק אור בשבת על ידי קטן בחדר בטחון כאשר ישנם הרבה אזעקות . האם בשעת אזעקה שיש טילים רח"ל מותר להתחבא בתוך ארון קדוש שיש שם ספרי תורה. האם יכול אדם להתפלל שלא יפול הטיל באיזור שלו. אם יש מקום בחדר בטחון רק לכמה אנשים, ויכול להכניס לשם כששומע אזעקה או בניו או בנותיו, מי קודם. והאם יקדים כהן מפני וקדשתו.

"ברצוני לשאול לגבי הלימוד בליל שבועות, עקב המצב הבטחוני השורר בארץ ובפרט בדרומה - מקום מושבנו, ומכיון ובשעות הלילה מצויות יותר אזעקות [אצלינו ברחובות ת"ו] ואין לנו מרחב מוגן בבית הכנסת, וגם אין באפשרותנו ללכת למקום הסמוך לביהכ"נ מפאת המתפללים הזקנים. האם ניתן לבטל את הלימוד בציבור בלילה זה, ושכל אחד יקרא את התיקון בביתו?"

לכבוד מרן נשיא מוסדות "עטרת חיים באלעד, רבינו יצחק רצאבי שליט"א, שלום וברכה. בכל שנה נוהגים אנו בתלמוד תורה "עטרת חיים" באלעד לעשות לעשרות ילדי הת"ת מדורה ביום ל"ג בעומר, עם שירים וריקודים בשמחה וכו'. ברצוני לשאול, בעיקבות האסון הכבד שאירע אמש במירון, בו נהרגו 44 אנשים ונפצעו למעלה ממאה איש, האם ראוי שנעשה זאת היום, או לבטל זאת? בברכת התורה, אליהו נהרי - מנהל הת"ת. תשובת מרן שליט"א: לבטל את המדורה וכו', ולהרבות בתפילה להחלמת הפצועים. ביקרא דאורייתא, הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

"וכיון שיש לי בעזרתו יתברך קצת יד ורגל בהבנת לשון המקור שכ' הרמב"ם עצמו, נלע"ד שהמעתיקים שתרגמו לשון הרמב"ם, כולם לא דקו בזה כולי האיי. כולל ההוצאה החדשה של מכון המאור. ואמנם המתרגם הראשון שכתב "מן" החלל, לא בדה זאת מליבו אלא תפס לשון המקור, אבל כולם וגם הוא דילגו משום־מה תיבה אחת, אולי חשבוה שפת־יתר שאין לה מקום בלשה"ק..."

השו"ת בעניינים דלקמן: אגדה של פסח, קמח למצות, שאלות כלליות בהלכות פסח. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א

שאלה: ראיתי בספר רינת אהרן על מס' מגילה של הרב אהרן גבאי דף 77 (בכלל חידושים נאמ"נים) בזה"ל, אורז בפסח, בשנה זו (ה'תשס"ח) טען הגר"י רצאבי שליט"א שאין לאכול אורז כי טוענים שיש מקומות שמכליאים את האורז עם שעורה, עכתו"ד. אבל כבר ביררו ענין זה הגר"ש עמאר והרב אברהם יוסף ומצאו שדבר זה לא הוכח כלל, וגם א"כ הוא בטל ברוב, ועוד יש לצרף את הפוסקים שחליטה מספיק עכ"ל. האם אכן היתה בעבר הוראה כזו של מרן שליט"א?

השו"ת בעניינים דלקמן: שבת זכור בצבא, הלכות גזל, צניעות, שבע ברכות בחופה של ספרדים, הלל בראש חודש, פורים שחל ביום ששי, סכום זכר למחצית השקל. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו מפי מרן שליט"א דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים